מקום/ בעקבות האמנות הארמנית בירושלים

מסע בירושלים בעקבות סיפורה של האמנות הארמנית, מפגש עם העדה והאמנות הארמנית לקראת חג המולד שהכנסייה הארמנית חוגגת ב 6 לינואר

ירושלים פנים רבות לה, עדות, דתות, כנסיות, מסגדים ובתי כנסת, אבל ירושלים היא גם עיר של הסיפורים, האגדות והאמנות. והפעם נצא לטיול בעקבות סיפורה של האמנות הארמנית. הסיפור מתחיל בשנת 1919, שלוש משפחות של אמנים הגיעו לירושלים, בראשן היה האמן הארמני דוד אוהנסיאן. יצירותיו של אוהנסיאן, היו מוכרות בעולם עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, האמן הניח את היסודות של האמנות בעיר קוטהיה שבתורכיה. בתום מלחמת העולם הראשונה, שהפך לפליט חסר כל והאמנות הצילה את חייו ואת בני משפחתו. לירושלים הגיע עם בני משפחתו כפליט חסר כל. הבריטים, שליטי הארץ, ביקשו לרתום אמנים לשיקום יצריות האמנות, וביקשו לחדש את אריחי כיפת הסלע שנשרו. המשפחות האמנים האנוסות, שהגיעו מארמניה נאספו אל חיקם החם של הקהילה הארמנית בירושלים. בני הקהילה הארמנית חיים בעיר מתקופת הנצרות הקדומה. משך השנים הקימו חומה גבוה סביב הרובע שלהם, גם חיי הקהילה היות מתוחמים, לעת לילה ננעלו בריחי הדלתות הכבדות כדי להגן על תושבי הרובע. נזירי הכנסייה הארמנית ראו זכות לשמור על הקבר הקדוש, בכנסיית הקבר ועד היום הנזירים שומרים על הכנסייה ומקומם. הקהילה ונכבדיה מרוכזים ברובע הארמני.

למרות מאמצי הבריטים לא עלה בידי האמנים הארמניים לשקם את האריחים, כפי הנראה החומרים ליצור האריחים באדמת הארץ לא התאימו, אבל האמנים דבקו בעיר, תנור עתיק שהתגלה שימש אותם לעבדות קרמיקה ולאט לאט למדו את סוג החומר שמתאים לאריחים, הם פתחו סדנאות לציור על קרמיקה והכנת אריחים למבנים ועבדות קישוט לבתים, הבריטים שעודדו את האמנות המיוחדת שידכו בין האדריכלים בוני העיר לבין האמנים וכך זכינו לאתרים שבהם האריחים והציורים תפסו מקום של כבוד. בסדנאות בעיר העתיקה כבר גדל הדור הבא של האמנים, ילדי הקהילה למדו את סודות האמנות כדי להשתלב בין האמנים. אחרי תקופה המשפחות נפרדו וכל אחת מהן יצרה לעצמה סדנא בשם שונה, גם הסגנון השמרני השתנה וגם הרכב הצבעים. הפורשים כבר שילבו בין צבעי הכחול והירוק המעודנים את הצבע הצהוב, הנושאים לציור שעד כה נבחרו מתוך הפסיפסים הנוצריים והאסלמיים הקדומים, חלקם, הפכו לציורים עם מוטיבים חדשים. הפרופ' נורית כנען-קדר ונירית שלו כליפא, (ראו מסגרת על ספר על הקרמיקה הארמנית), וחוקרים אחרים מלווים את יצירות הקרמיקה הנדירות שמופיעות באתרי שונים בעיר, נירית מעבירה הדרכה למורי דרך, בעזרתה הגענו למספר יצירות בעיר שבהן אפשר לראות את היופי.

מרפאות החוץ של בית החולים סנט ג'ון ( כיום בית היוצר ברח' חברון)

שתי תמונות מרהיבות נמצאות בבריכת המזרקה, בחצר הפנימית של 'בית היוצר'. חדר מיוחד הוקצה לאמנות הכחולה ירוקה, החדר מואר ופתוח לקהל והוא פינה קסומה, אריחים משושים בצבעי טורקיז עז, במרכז התמונה הברוש ומסביבו פריחת לוטוס, שקד, ניצנים, ועוד. בלוח הימני בצד מדליון ומצויירת חותמת חותמת של ראשי תיבות, GHW, סר איילמר הנטר ווסטון. אשתו האוהבת תרמה את המזרקה לזכרו. העבודה מסוגננת ומוקפד בה כל פרט וכדי להטיב ולהכיר את האמנות רצוי למתבונן לקחת נייר, ליצור חלון במרכזו, כדי לראות את הדיוק מדהים והסימטריות.

כנסיית סנט אנדריוז

כמעט צמוד ל'בית היוצר' מטפסים בדרך יפה אל הכנסייה הסקוטית ובית הארחה. הכנסייה נבנתה בשנת 1927, כהנצחה לחיילים הסקוטיים שנפלו בקרבות לכיבוש הארץ במלחמת העולם הראשונה. האמן הארמני אוהנסיאן, יצר כאן שלוש עבודות מרשימות. הראשונה, משני צידי הכניסה לבית הארחה גומחאות וספסלי אבן המשולבים בתוכה העיטורים נלקחו מעולם הצומח. העבודה השניה, קיר פנימי שחופה כולו באריחים בצבע טורקיז והפך לפינת ישיבה קסומה בחצר בית הארחה. העבודה השלישית, בתוך בית הארחה, בספריה, מזרקה חלקה העליון אלה אריחים בצבע טורקיז בצורת נטיפים וגם כאן מצויירת תפרחת הלוטוס. אפשר לראות את העבודות מחוץ לבית הארחה, ובפנים לבקש רשות בנימוס מפקיד הקבלה.

בית הקברות הארמני סנט סאוויור

בית הקברות המיוחד והעתיק נמצא בצמידות לכנסיית הדרומציון, שם גם נמצאת כתובת לזכרו של דוד אוהנסיאן איש קוטהיה אשר יסד את אמנות הקרמיקה בירושלים ויצר את אריחי הקרמיקה לציפוי המזבח, לצערנו חלק מהאריחים נשבר ונפל אך אפילו החלק הקיים מרהיב ביופיו ובדיוקו, לצערו בית הקברות היחודי. הסיור בבית הקברות מתאפשר במסגרת סיור עם יד בן צבי

עבודות מיוחדות נמצאת בכנסייה הארמנית ברובע הארמני, אשר נפתח לתפילה בכל יום בשעה 15:00, שם אפשר לראות את אריחי הקרימקה סביב בית התפילה, בתוך האפלולית אפשר להבחין במנורות, עליהן ציור מיוחד, הכנסייה ראויה לביקור והאזנה לתפילה בפרט לקראת חג המולד. אחת העבודות המרשימות במוזיאון רוקפלר, מוזיאון הארכיאולוגי, לא רחוק משער שכם. שם בריכת נוי מזרקה בתוך גומחה גבוהה, הקירות חופו באריחי קרימקה בדוגמת כוכבים. וכמובן עבודת הקרמיקה לכלים הבתים שנמצאים בסדנאות ובחנויות בעיר העתיקה. (תודה מיוחדת לד"ר נירית שלו -כליפא)

למתעניינים באמנות הארמנית המלצה לספר:

אמנם, הספר אינו חדש, אך הוא מביא את סיפורה יופייה של הקרמיקה הארמנית של ירושלים. ספר מקיף על תחילת האמנות בעיר, על האמנים ושילובם בירושלים. הספר מטייל עם הקורא בין האמנים הגדולים, תולדות האריחים הארמניים, מקורות האמנות של ציורים, הזרמים השונים באמנות הארמנית שהתפתחה בעיר העתיקה וסיפורם של נערים ארמניים שלמדו את התורה בסדנאות בעיר. צילומים יפים של העבודות, המראות את עבודת המכחול העדינה ועל החומרים שבהם משתמשים האמנים. הספר מלווה את המטייל לכל לכתובות המיוחדות על המבנה המיוחד של הציור שחלקו שואב את השראתו מפסיפסים מקוריים מהמאה השמינית לספירה שהדוגמאות לציור המדויק הועתקו משם. מוגש במהדורה אלבומית ואפשר לרכוש אותו בספריית יד יצחק בן צבי, 02-5398855.

הקרמיקה הארמנית של ירושלים (שלושה דורות 1919-2000) פרופ' נורית כנען-קדר

הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, יד בן צבי, 104 שקל