מקום/ ללוות את הרב לבית הכנסת

רחוב קטן, ללא מוצא. איקליפטוסים כבדי גזע מטילים צל ענק. הרחוב הזעיר מסתיים בגן חביב, הנסתר מהעין. בצד אחד של הרחוב, סניף רגוע של קופת חולים, במרחק מה אחריו בנין שבע ימים. מצידו השני של הרחובון, בית מידות, חדש ובוהק, אחריו, סבך של עצים ושיחים ונמתחת גדר ארוכה, מאחורי הגדר עצי איקליפטוס רבי שנים ועבי הגזע, בתוך הגדר צמחייה פרועה שמאיימת לכסות בית קטן ונטוש. מעבר לגדר החצר הסגורה מתנשאים בתי קומות נאים המשקיפים בזלזול על הבית הקטן. מה הבית הזה? ומי גר כאן? את הפתרון נתן לי עופר בן דוד, מדריך טיולים שגר ממש מעל הבית הקטן. "במשך שנים אני רואה את הבית ורק לאחרונה גיליתי שכאן גר הרב חיים דוד הלוי, זצ"ל", מי שהיה הרב של ראשון לציון". וכך נולד מסלול טיול מיוחד בעקבות הרב. אנו, המדריך ואני, מלווים כביכול את כבוד הרב לתפילה בבית הכנסת של ה'אורפלים' במרחק קצר מהבית.

זהו מסלול טיול מיוחד לימי החג. הרב חיים דוד הלוי, זצ"ל, מספר בביוגרפיה שכתב ד"ר יצחק ש' רקנטי מאוניברסיטת בר אילן, נולד בשנת 1924, בשכונת אוהל משה בירושלים. במשך עשרים ושלוש שנה היה רבה של העיר ראשון לציון. כבר בילדותו, בירושלים הבחינו מלמדיו שהילד גאון בתורה, כשבגר למד ב'ישיבת פורת יוסף', בסמינר למורים, וקיבל הסמכה לרבנות ולשחיטה. את עברו הצבאי התחיל באימוני אצ"ל, במלחמת השחרור היה אחד מחיילי מגדוד בחורי הישיבה ותרם את חלקו לשחרור הארץ. לימים הפך לרב של השכונות בירושלים. מהר מאוד מונה לעוזרו של הרב הראשי לישראל, הרב בן ציון מאיר עוזיאל שהשפיע על הרב הצעיר רבות. בגיל 27 כבר הגיע לראשון לציון, בתחילה היה הרב הספרדי ואחר כך הפך להיות הרב של ראשון לציון. בתחילה, מקום מגוריו היה עם רעייתו בחדר האחורי בבית הכנסת מקור חיים של בני העדה האורפלים, בית הכנסת במזרח העיר. אחרי שנים עבר לאותו בית הקטן תחת עצי האיקליפטוסים העתיקים. משך השנים יצר קשר חם עם בני הקהילה האורפלית, בית הכנסת שלהם הפך עברו לביתו שני, אחרי ששמונה להיות הרב הראשי של תל אביב יפו היה ממשיך להגיע להתפלל עם באי בית הכנסת 'מקור חיים'. בשנת 1977 זכה לכבוד רב עת זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.

מסלול הטיול שלנו מתחיל ברחוב הקטן, שרה ואליהו קפלן, סימטה קטנה שיורדת מרח' ירושלים. הרחוב הוא ללא מוצא ונחתם בגן חבוי 'גן איתמר בן אב"י'. לצערנו ביתו הנטוש של הרב נותר מוזנח, תחום בגדר ומנעול מקשט את הגדר. המגרש נמכר לקבלן שמתכוון להקים במקומו בית דירות. מה שנותר למטייל להציץ מעבר לגדר, מכאן היה מהלך הרב ברח' הגדוד העברי, מטפס במעלה רחוב בלפור, חוצה גינה קטנה, (אז לא היתה גינה), וכיום היא נקראת 'גן האורפלים'. משם כמה פסיעות עטופות בירוק ומשחקים לילדים עד לשערי בית הכנסת. בית הכנסת היפה ניצב כאן באותו מקום כבר 102 שנה. עד היום זוכרים המתפללים את הרב מאיר הפנים והחכם, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל.

קורות האורפלים בארץ החלו בשנת 1897, זו השנה בה החלו להגיע עולים חדשים שהגיעו בדרך קשה לארץ מהעיר אורפה שנמצאת בדרום מזרח אנטוליה שבתורכיה. המשפחות מצאו את דרכן לירושלים לנסות לשקם את חייהם. אלה היו ימים קשים לפרנסה בירושלים. באותם הימים, אנשי היקב בראשון לציון היו עולים לירושלים כדי לגייס עובדים ליקב. בגלל מנהגי הכשרות עובדי היקב היו חייבים להיות יראי שמיים. בעונת הבציר נדרשו גם אנשים חזקים כדי להרים את חביות היין הכבדות, גם לבצור הענבים וגם לשאת את הסלים הכבדים. הגברים, שרובם יראי שמיים, גויסו לעבודת ביקב, משפחות נטשו את ירושלים כדי לשבת בסוכות, ברחבה לא רחוק מהיקב, (היכן שנמצא היום בית העם של בראשון לציון). הגברים היו יוצאים לעבודה ביקב והנשים התפזרו לעבוד בין בתי המושבה. אחרי הבציר והעונה הבוערת היו חוזרים לירושלים.

האורפלים ידועים כיהודים גבוהים וחסונים, בעיקר ידועים בשמחה החיים שלהם, בצניעות ובענווה, הם דבקים בחיי המשפחה גדולה ואוהבים לחיות בקהילה. ניחוחות המטבח שלהם, והמזג הנוח קירבו רבים מבני המושבה ראשון לציון לבני העדה. האורפלים שומרי מסורת ביקשו לבנות בית כנסת חלק אדמה נתרמה להם. אבן אחר אבן, אגף אחר אגף, בתום יום העבודה הקשה התלכדו הגברים וכל אחד תרם את חלקו להניח עוד יסודות לבית הכנסת. הנשים היו מפנקות את הבונים במאכלים. בימים אלה מלאו לבית הכנסת 102 שנה, בית כנסת הפך מקום מפגש מלכד לבני העדה. מטופח מבפנים, כל אבן ואבן יש לה את הסיפור של בן העדה שהניח אותה. עד היום מתכנסים בני הקהילה לתפילות. הדור הצעיר מלווה את הקשישים לבית התפילה. עד היום גם בני השמונים אוצרים כוח רב כוח בידיהם, לחיצת יד עם אחד מהם יכולה להסתיים במעיכה של היד.

בתקופת החגים מתמלא בית הכנסת אור. הדורות הצעירים מגיעים לבית הכנסת ולרחוב שפעם היה מאוכלס בצאצאי האורפלים. גם אלה מבני העדה שאינם גרים במקום ממהרים אל בית הכנסת לפגשו את קרובי המשפחה. את קירות בית הכנסת מעטרים לוחות זיכרון לזכרם של בוני המקום שאינם איתנו. סמוך לכניסה יש לוחות של הנצחה של לחללי צה"ל שנהרגו במלחמת העצמאות ולצידם דולק נר תמיד.

בראש השנה ימלאו הניגונים היפים את בית הכנסת, הוותיקים מבין בני העדה יזכרו ברב של ראשון לציון, הרב חיים דוד הלוי שהיה רב הקהילה ואחר רב העיר, אסף, איחד את בני הקהילה ואת הספרדים בעיר היין. עד יום מותו ביקר בבית הכנסת והיה מתפלל עם הקהילה. הרב חיים דוד הלוי קיבל בשנת 1977 את פרס ישראל לספרות תורנית. הרב אוהב האדם והעניו והצנוע התאים לאנשי קהילת האורפלים.

טיפ: מי שרוצה לטייל בטיול מאורגן בעקבות הרב, מביתו של הרב ועד לבית הכנסת של האורפלים מוזמן להתקשר אל מדריך הטיולים, עופר בן דוד, 052-2945446. עופר ירכיב את הקבוצה ייספר על הרב ועל בית הכנסת  בטיול מיוחד. הטיול ללא תשלום בתאום מראש.

עם הילדים: תקופת החגים זו הזדמנות לקחת את הילדים למפגש עם בית הכנסת. בית כנסת זה ידוע במזמורים ובהכנסת האורחים היפה של בני העדה. כדאי להגיע ולהכיר את באי בית הכנסת לראות את יופיו עם הילדים. אם אתם חפצים להישאר לתפילה הילדים יכולים לצאת לגן האורפלים הסמוך לשחק.

איך מגיעים: רחוב שרה ואליהן קפלן מתחיל ברח' ירושלים, בין רחוב הגדוד העברי ורחוב ויגודסקי. יורדים ברחוב הצר, מימין, מאחורי הגדר, ביתו של הרב, הרחוב מסתיים בגן משחקים, גן איתמר בן אב"י. פונים ימינה לרחוב הגדוד העברי עד בלפור, מטפסים במעלה בלפור עד לגן הציבורי משמאל 'גן האורפלים' חוצים את הגן ואתם בשערי בית הכנסת.

זיכרון ראשוני:

בית הכנסת הגדול בכיכר המייסדים נבנה בשנת 1885-1889, סביבו נבנו הבתים הראשונים של המושבה. כיום בית הכנסת פעיל ומתפללים בו מדי יום.

זיכרון ראשוני:

בית הפקידות ברחוב אחד העם 11, נבנה בשנת 1888כמרכז מערכת הפקידות של הברון והיה הבנין הגדול והמפואר במושבה. כיום שוכן במקום בית יד לבנים.