רכב כבד/ עוד סיפור אהבה

נתחיל, בווידוי קטן, אני מאוהב, קורה. לא מדובר בסיפור אהבה עם נערה יפת קרסול, או אשה בשלה בשנותיה היפות. מדובר במשאית, כן, אני מאוהב במשאית


השנה 1994 באחד מהכבישים היפים של חבל ארץ 'אלזס לורן' בצרפת. אני נוסע בחברת רעייתי בולע בעיני את נופי הכרמים והכפרים החולפים, לפתע, מולי מופעיה משאית ענק, חולפת בדהרה, בזמן הקצר שראיתי אותה צורתה נראתה שונה. רעייתי, בוהה בנוף המדהים לא הרגישה במשאית החולפת. תוך דקה הסתובבתי לאחור בולש בעיני לאן נעלמה המשאית הדוהרת. רעייתי שאלה: "מה קרה? למה הסתובבנו?". "לא שום דבר" התממתי "ראיתי משאית משונה ואני אנסה להשיג אותה". היא כעסה: "אתה הורס לנו את הטיול עם השטויות שלך" קבעה ושקעה בהתבוננות מעוצבנת בנוף החולף.




את המשאית היפה והלא מוכרת השגתי בתחנת דלק כפרית, מיד ראיתי שהיא אחרת, שונה מכל משאית שראית עד היום, קשה היה להסביר אבל היה בה מין יופי מתנשא, צרפתיה עם קלאסה. שהנהג שירד ממרומי הקבינה נראה כאחד שאינו ראוי שיניח את ידיו אפילו על המאותת שלה, גייסתי את כל הנחמדות שלי כדי שיתן לי להציץ בה. הנהג, צרפתי עצבני, דובר רק צרפתית מבולבלת הסביר לי בתנועות ידיים שזו המשאית החדשה של 'רנו'. קשה היה לחלוב ממנו עוד פרטים בגלל חוסר שפה וקנאות לא מוסתרת לרכושו. הצטלמתי ליד המשאית החדשה וחשתי שזו תחילתה של אהבה מאוחרת. הטיול הזוגי שלנו נמשך בדממה, עתה היינו רעייתי, אני וברקע המשאית, אולי זאת 'קנאת נשים'?


רנו מגנום יצרה כבר אז את המהפיכה הגדולה, הפרדת הקבינה מהמנוע, יצירת שתי יחידות, האחת תא נהג עם רצפה שטוחה ויצירת מבנה נוסף, תחתון למנוע. ההמצאה נתנה לנהג תא נוסעים מופרד, תלוי על ארבע כריות אוויר ויכולת לנוע בחופשיות בקבינה. רעשי המנוע, ריחות השמנים נשארו בחוץ. אני, נשארתי נאמן ואוהב. בשנת 1994 זכתה המגנום בתואר משאית השנה, והגיע לה, במשך 15 השנה נמסרו 85,000 אלף משאיות בעולם. חמש פעמים עברה המגנום שינויים ובחודשים האחרונים הגיעה לארץ הדגם החדש.




וולבו, הענק הבולע

חברת 'רנו' מייצרת משאיות כמאה שנה, עתה מתחילה מתחילה להתמקם ולתפוס פלח בשוק המשאיות הישראלי. עד שנת 2001 יבואן משאיות 'רנו' לא התאמץ במיוחד, מה שנמכר נמכר. 2001 זו שנת שנת ה'מהפך'. חברת 'מאיר' יבואנית מכוניות 'הונדה' ומכוניות ומשאיות 'וולבו' מקבלת את נציגות 'רנו' בארץ. 'רנו' באותה תקופה 1990, כבר זללה לתוכה את חברת 'מק' האמריקאית. אחרי תהליך עיכול של 'מק' נבלעה רנו בקלות על ידי חברת 'וולבו' השוודית ובשנת 2000 שונה שמה של החברה ל'רנו משאיות', RENAULT TRUCKS. ההקשרים החמים בין חברת 'וולבו' לחברת 'מאיר' הישראלית הביאו לכך שנציגות של 'רנו' בארץ תועברה לידי חברת 'מאיר'. כך נפתחה חזית שיווקית חדשה. הושג כיסוי מירבית לכל המשקלים במשאיות ולחבורה המכובדת הוכנסו גם משאיות מיצובישי קאנטר (בימים אלה הגיעו דגמים חדשים).

חברת 'רנו' הצרפתית בשיתוף פעולה עם חברת האם, 'וולבו' שידועה באיכות המוצר. בנו מיכלולים, מנועים ושימוש במוניטין ובאמינות של חברת האם השוודית 'וולבו'. כרטיס הביקור 'רנו טראקס' כבר כלל את השם 'וולבו'. החברה בשוודיה 'וולבו' אמנם יצרה חברה בעלת שני ראשים, אבל הקפדה לניהול עצמאי של שתי החברות, למרבה הפלא לעיתים אפילו הן מתחרות אחת מול השניה על הלקוחות, מחירן של משאיות 'רנו' נמוך ממשאיות 'וולבו' אך משתווה למחירן של המשאיות האחרות שמתחרות בה באותו פלח שוק.




בואה של המלכה


טקס צנוע ומכובד כיאה ל'מלכה' נערך במשרדי חברת "מאיר" בראשון לציון. באמצע מאי 2005 נגעו גלגליה של ה'מלכה' בארץ הקודש, רגעים אחרונים לפני הטקס הוסיפו את קישוטי המדבקה אפורה שהוסיפו חן, היפיפה הבלתי מעוררת, ה'מגנום' נראית מוכנה למסע כיבושין של לבו של הנהג הישראלי.


בעיצוב המשאית בדגם החדש נשמר העיצוב הבסיסי, שהיה ונשאר חדשני, נשמרה הגיזרה הישנה והטובה. קוו העיצוב הותאמו לקו המודרני הנקי, המעוגלות נעלמה. הפרדה נשמרה בין תא נהג ותא ומנוע, שתי תיבות האחת על השני אך האחת מופרדת מהשניה. תא הנהג נשאר 'צף' מעל תא המנוע. מדרגות העליה לתא הנהג עדין נשארו סימן ההכר של ה'מגנום', מדרגות בצד שמחייבות לפני העליה פתיחת דלת, טיפוס במדרגות ואפשרות לעמוד לבדוק את המיכלולים על ה'מרפסת' היכן שנמצאת הצלחת של הגורר תומך. ואחר כך דילוג קל לקבינה, יש יתרונות במדרגות הצד, קל יותר לטפס בהם, אך נהג שרגיל ל'גלישה' למדרגות ממש מתחת לדלת יכול לחפש לשווא את המדרגה המיוחלת וזה יכול להיגמר רע. תא הנהג בפנים נהנה מחסכנות עיצובית נקיה ופשוטה אך פונקציונלית. בגלל הגובה של תא הנהג והרצפה השטוחה תא הנהג הופך לחדר נייד, בו שתי כורסאות נוחות מיטה מאחור וכל מה שנהג נזקק, לוח המחוונים נמצא ממש מול עיניו של הנהג הרקע בכחול נעים לעין של השעונים, כל ה'דשבורד' פרוס כמניפה מעוצבת ומקרבת את כל המתגים לידיו של הנהג. ההגה יחסית למשאיות אחרות, (כך נראה לי), קטן יותר והאחיזה בו נוחה. בגלל גובה של הקבינה הראות מסביב נוחה, אוטובוסים הופכים ל'חגבים' ליד ה'מגנום' הגובה מקנה אפשרות ראיה למרחוק, החלונות הגדולים בצדדים מכניסים את החוץ פנימה לתא הנהג. המראות מעניקות מראה טוב לאחור. ההפרדה של תא הנהג משלדה המשאית מעניק את הרכות הנעימה של הנסיעה, (אחדים סבורים שהיא רכה מדי והתחושה בכל סיבוב שהנה הנה המשאית מתהפכת), אך כמובן שזו תחושה שנעלמת עם ניסיון הנהיגה בה. הקבינה צפה בזכות כריות אוויר מיוחדות לקבינה. הרעש והריחות נשארים בחוץ, נוסף לשכלול במנועי היורו 4 'המגנום' שומרת על שקט נעים בקבינה מה שמעניק לנהג נקודות יתרון שהוא מסיים את יום עבודותו, נינוח. המיטה מאחור יכולה להפוך לסלון אירוח קטן, כורסא נוחה עם סידור לשולחן קטן לעבודה משרדית או לארוחה קלה. כסא הנוסע יכול להסתובב כל שזה מעניק עוד כורסא נוחה. המיטה בגובה מתאים ונוח לישיבה והורדת נעלים נוחה, מזרון מפנק ומערכת מנוורת קריאה ונערך בקרה על המשאית. מקומות איכסון רבים מסביב וחלל להנחת הנעלים. הנוסע המפונק לצד הנהג יכול לכוון את כסאו, כמו במחלקה ראשונה במטוס להשכיב את המושב, להניח את רגליו על ה'דשבורד'. לתא הנהג במגנום מספר אפשרויות ובזמן הזמנת המשאית מציינים איזה סוג של קבינה מתאים יהיה ללקוח.



82 צפיות
הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.