רכב/ הבנטלי ואני

עודכן ב: 11 נוב 2018

בליבה של הרצליה פיתוח נפתחה סוכנות מכוניות של מותג היוקרה בנטלי. לפני מאה שנה הקים את החברה המהנדס הבריטי וולטר בנטלי ומאז המכונית נחשבת לאגדה. עתה היא הגיעה גם לישראל על ידי חברת אורכיד ספורטס קארס שהיא גם יבואנית של מכוניות פורשה



הרצליה פיתוח, רגע לפני שהחלה מסיבת העיתונים לתחילת יבוא מכוניות של חברת ׳בנטלי׳, אני ממתין יחד עם העיתונאים האחרים ומחשבתי נודדת מהרצליה למחוזות אחרים – לאי הבריטי. לפני כמה שנים התארחתי בעיירה קטנה המרוחקת מלונדון, התאכסנתי בית מלון קטן בלב שדות ירוקים, ישבתי בלובי האפלולי ממתין לנהג שאמור לאסוף אותי לפגישה. בחוץ צונן ואפור,כמו בלחישה נכנס ללובי נהג לבוש מדים מצוחצחים, תחת בית שיחיו אחז כובע מצחייה התואם לצבע המדים. הבחור עצר לפני, קד קידה קלה: ״מיסטר זכאי״ לחש בנימוס והזמין אותי לנסוע למקום הפגישה. בחזית המלון המתינה לנו מכונית גדולה בגווני קקאו בהיר, מיד זיהיתי זו ה׳בנטלי' המפורסמת. הנהג עתה היה חבוש בכובעו הזדרז לפתוח לי את הדלת האחורית, נכנסתי אל סלון קטן ושקעתי לכורסא הנוחה. הנהג נכנס בדלת השנייה וללא מילה התחיל לנסוע. ואני, שהקרבה היחידה למכונית של 'בנטלי' הייתה לראותן בסרטי קולנוע או בתמונות במגזינים, הבטתי מסביב בולע כל ס״מ בפאר המאופק ומיטיב את הישיבה שלי כדי להפיק הנאה מכל רגע. אחרי דקות ארוכות של נסיעה, (הנהג לא הוציא מילה ואני התביישתי להפריע לו), חשבתי מחשבות זוממות, ״רגע, למה אני לא נוהג ברכב החרישי הזה? מי צריך את הנהג? אני רוצה לשבת מקדימה, להפעיל את הרכב, לסובב את ההגה ולהנות מהנהיגה״ המחשבות הזוממות הגיעו כמעט לתחום הפלילי, שאני מדמיין עצמי זורק את הנהג בצד הדרך ומתיישב אחרי ההגה ודוהר בלחישת הבנטלי. כמובן שבמציאות התקפלתי לגודל בול וישבתי בשקט עד סוף הנסיעה, מרגיש כילד נזוף שלא קיבל את הצעצוע שרצה.



מאז פגשתי במכוניות ׳בנטלי׳ בחו"ל, לא נהגתי בהן כמובן אלא התבוננתי בקנאה במכונית וכמובן המשכתי את המבט שעבר גם למי שיכול להרשות לעצמו מכונית כזו. עתה אני כבר ישוב כאן בארץ בין העיתונאים, הבנטלי הבלתי מושגת כבר בארץ ובעוד זמן קצר אוכל לראות וגם לשבת בה. סרטון תדמית רץ במסך הגדול, נשמעים הנאומים של בעלי ומנהלי החברה ׳אורכיד ספורטס קארס׳, יבאונים של מכוניות ׳פורשה׳ ועתה גם בנטלי הבריטית.


עוד בטרם התכנסנו למסיבת העיתונאים נפגשתי עם גיא מיוחס אחד מבעלי החברה ׳אורכיד ספורטס קארס׳, איש עסקים חובק עולם, שאלתי שאלה הכי בנאלית: ״בנטלי בישראל? למי יש כסף לרכב שכולו עבודת יד של תפירת חייט צמרת?״ בינתיים גיא חייך, אחר כך הייתי קצת בוטה ושאלתי: ״כמה תמכור בישראל, שתיים? אחת בשנה? זה שווה את המאמץ, את הכסף?״ גיא חייך, הוא רגיל לשאלה והתשובה מוכנה בפיו: ״אנחנו עכשיו בהרצליה פיתוח, תסתכל מסביב בתי מלון ווילות יקרות, מרינה ענקית. תבינו אנחנו מדינת הייטק מוצלחת, מיזמים נמכרים כאן במיליארדים רבים, ישראל נחשבת כמובילה בחדשנות, יש כאן מוחות מבריקים, תראה כמה עולה כאן דירה. אנחנו הישראלים מורידים בערכה של המדינה, זו מדינה עשירה לכל הדעות, אז למה שלא תהייה פה גם מכירת מכוניות יוקרה יקרות?״.