טיול עירוני/ תמרה כבר לא גרה כאן

יפו. בעקבות הספר תמרה הולכת על המים והסופרת שפרה הורן


לטייל הכורסא מאוד נוח לצאת להרפתקאות במקומות שונים שהוא נישא מדפי הספר ועל המילים שכותב הסופר. הטיול מאוד נוח, מבלי צורך להוריד את נעלי הבית או לוותר על הקפה, אבל יש מקומות שבהם כדאי לקרוא את הספר ולצאת אל מקום העלילה במו רגליכם, לטעום חוויה אחרת. כך, מילות הסופר הופכות לתמונה אמיתית. הספר שכתבה שפרה הורן, 'תמרה הולכת על המים', (הוצאת עם עובד), מלווה, שלוש דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד לקום המדינה. בין דפי הספר אפשר ללמוד על החיים ביפו באותם הזמנים. נקודת ההתחלה תהייה ברחוב 'רוסלאן', בטיילת החדשה שנבנתה ביפו לאורך הים שם יש מקומות חניה.




יפו, אחת מהערים הקדומות בארץ. מפרץ מוגן שמוכר עוד מתקופת שלמה המלך. יונה הנביא יצא מכאן באוניה תרשישא ושם פגש בלוויתן. האגדה מספרת ששמה של יפו נגזר משמו של יפת, בנו של נח שהתיישב בה. הסבר אחר ששמה נגזר מהתקופה ההלינסטית. הספר 'תמרה הולכת על המים' עוקב אחרי חייה של תמרה הקטנה, שגדלה אצל סבתה. המסלול מתחיל מול סלע 'אנדרומדה', גלי ים זועפים מסתערים על הסלע ומכסים אותו בקצף לבן, הסיפור המיתולוגי מוזכר בספר, גיברות הספר שמעה אותו מפי אביגדור, דייר ששכר חדר סמוך לתמרה וסבתה, אביגדור סיפר על 'חטא אמהות על בנות'. במיתולוגיה מסופר על קסיופאה שהתגאתה מאוד ביופיה של בתה 'אנדורמדה'. בנות הים, שגם הן נאות נעלבו, פנו לאל הים 'פוסידון' שכעס מאוד, גלי ים כהרים הסתערו על חופי יפו. הים סחף עמו בני אדם ורכוש. אביה של 'אנדרומדה' נאלץ לקשור את בתו האהובה לסלע שתהייה לטרף למפלצת הים, כך יירגעו גלי הים: "... וכך רותקה אנדרומדה אל הסלעים שבכניסה לנמל יפו, חיכתה בגבורה למותה, מוות שיביא גאולה לארצה. עד שנשמע רעש נורא של משק כנפיים, אנדרומדה המבוהלת עצמה את עיניה, והתכוננה למות בעד מולדתה, לכפר על חטאי אמה. אבל דבר לא קרה לה, היא פקחה את עיניה וראתה מולה גבר יפה תואר - פרסאוס הגיבור, ששב ממלחמתו במפלצת, מדוזה - מרחף בסנדליו המכונפים, ועל גבו שק כבד ובו ראשה של המפלצת...." (מתוך הספר תמרה הולכת על המים)


נוטשים את הים, פונים דרומה ליפו, לחמאם. (עוברים אל רח' מפרץ שלמה מול בית ה'סראייה', היום שוכן בו מוזיאון יפו לעתיקות). בזמנו כאן היה מקומו של המימשל התורכי, מכאן מפרידה קשת אבן יפה שמובילה ל'חאמם'. בין הקירות העבים, האדים המתמרים של החמאם היו מסתובבים תושבי יפו, עירומים ומצליפים בעצמם בזרדים ובעיקר מרכלים: "... בית המרחץ, שימש מקום התוועדות לדיירי השכונה, היה פתוח שבעה ימים בשבוע. גברים ונשים היו נוהרים אליו, נושאים תחת בית שחיים אלונטית וסבון ויוצאים משם שגופם מבושם בניחוחות מי ורדים ולימון, שערם מדוהן בשמן ואזוביון ועל גבם מוטבעים פסים אדומים, דואבים במתיקות, של הצלפות זרדי הבלנים..." (מתוך הספר תמרה הולכת על המים), בשנות החמישים הפך המקום למועדון ה'חמאם', על הבימה הופיעו מיטב הלהקות של אותה התקופה.




איך מגיעים:

יפו בשנים האחרונות לשמחת כולם עמוסה במטיילים. ולכן כדאי להחנות בחניון מסודר (ללא תשלום) מדרום לגן צ'ארלס קלור ולעשות את הדרך ליפו ברגל.


המלצות:

גן הפסגה: פעם על קו החוף לא היו קיימים מגדלי הזכוכית של תל אביב, רק חולות זהובים הובילו עד בית הקברות בפאתי השום מקום, שם התקיימה חתונתם הנמהרת של סבתה של תמרה, שמחה ופישל הנגר הפיסח. בגן של היום היפה פסל ותצפית נפלאה על קו החוף של ת"א. בין הדקלים הנישאים רואים את הקירות הורודים של הכנסייה 'סנט פטר'.


הכנסייה:

הכנסייה המוזכרת בספר של שפרה הורן, נמצאת ב'נתיב המזלות', שער טורקיז נמוך שצלב ברזל מרותך אליו, כנסייה יוונית, כאן, (אולי), פגשה תמרה את אהבת חייה בדמותו של הנזיר היווני: "... אינני יודעת כמה זמן הוספנו לעמוד זה מול זה לאחר שסיים את סיפורו, ואינני יודעת איך הגיע לבסוף גופי העירום אל מיטת הנזירים הצרה שלו, שפסלון קטן של ישו על הצלב, פניו כפני הנזיר, צפה בנו שם מן הקיר בעיני המת שלו, וראשו נטוי כלפי כתפו השמאלית." (מתוך הספר תמרה הולכת על המים).

הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.