זיכרון/ גבעה 138.5

עודכן ב: 10 אוק 2018

חוליקאת. לכאורה גבעה תמימה עטופה בעצים, מה הסיפור שמסתתר מאחורי הצמחייה? ומה קרה עם צבא מצרים ב-1948


בין הגבעות הקרחות של הנגב הצפוני בולטת גבעה 138.5. למתבונן מרחוק נדמת הגבעה כראשו של פלמחניק נאה בלורית. חלקה העליון של הגבעה מעוטר בעצי ברוש מחודדי צמרת, אורנים, ומגדל של שומר היערות ונראה כאילו שעוד רגע הגבעה תנער בשובבות תלתל סורר שנח לפלמחניק על עיניו. ואמנם גבעה 138.5 גבוהה מאחיותיה הקרחות מסביב. הגבעות מנסות להתרומם על קצה הגבעה כדי לטפס ולהשתוות עם הגבוהה מכולן, 138.5. הגבעה היפה, מעוטרת בעצים נמצאת לא רחוק מכביש 232, (בין צומת גבעתי לשדרות), תמירותה של גבעת הכורכר מעידה שזו הגבעה השולטת באזור, כל הגבעות מסביב בקושי מגרדים את 128.2 מ', אגב השם המשונה שקבעו לגבעה מציין גבוהה כפי שמופיע במפות הטופוגרפיות. השם הנוסף שלה מוכר יותר, משלט חוליקאת.




ארבעה כפרים ערבים ביניהם היה הכפר חוליקאת, התנכלו לשיירות היורדות לנגב. במאי 1948 נכבשו הכפרים ותושביהם ברחו. הכפר חולקיאת הפך להיות משלט של ההגנה. לא עבר חודש והצבא המצרי על גדודיו וחטיבותיו על כבש את הגבעות סביב הכפר חוליקאת כדי לחסום את דרכי ההספקה לנגב. הכוונה של המצרים להמשיך צפונה, לשטוף את מישור החוף בדרך לתל אביב. באותם הימים היו שני נתיבים אל הנגב, כביש החוף, שהילך ממ'גדל (אשקלון) לכיוון עזה, וכביש 232, המצרים שלטו על הדרך, החזיקו חיילים רבים במוצבי חוליקאת. הדרך לנגב שוב חסומה, והמצרים תיגבורו את המתחם החזק בחוליקאת. חטיבת גבעתי יצאה לפעולה לשחרר כדי לשחרר את החנק שהוטל על ישובי הנגב. בלילה אפל של אוקטובר יצאה יחידה לכבוש את המוצבים ולהניס את הצבא המצרי. הלחימה היתה קשה הצבא המצרי גילה התנגדות וחטיבת גבעתי ספגה אבידות רבות, בסופו של קרב קשה נכבש הגבעות. עם כיבוש מוצבי חוליקאת הדרומיים, משלט 123.2, נשברה התנגדות האויב, אחד מגדודי החטיבה כבש את המשלטים הדרומיים, ופלוגה תקפה את גבעה 138.5 והמקום נכבש בהתנגדות קלה. בשחר 20 לאוקטובר כל מתחם חוליקאת היה בידי חטיבת גבעתי. שלושים מחיילי החטיבה נפלו בלחימה, הדרך לנגב ודרומה נפרצה.


כיום נעלמו מגבעה התמימה שרידי הקרב, נותרו שלטי האבן ובהם מונצח סיפורי הקרבות ושמות החללים. הגבעה מוקפת עצי ברוש זקופים ומחודדים, עץ שיטה הזוהר בירוק מיוחד. מכאן תצפית נאה על האזור, על שאר הגבעות שהיו חלק ממתחם חוליקאת. במשך כל שעות היום נושבת כאן רוח נעימה, אפילו בימי חמסין, במקום שולחנות פיקניק, מים זורמים ושלווה נעימה. מי שפוקד את המקום, בטרם ישב לנפוש ראוי לקורא את סיפור הקרב, להתייחד עם שמות החללים. השלווה הרגועה של היום בזכות אותם לוחמים.


איך מגיעים: נוסעים מזרחה על כביש 35, (צומת ברכיה קריית גת) עד צומת גבעתי. פונים דרומה, כביש 232. אחרי כ-8 ק"מ, מצד ימין, שלט המפנה לחולקיאת. דרך עפר מסודרת מוליכה עד לגבעה 138.5.


עוד מקום: בדרך, על הכביש, מצפון לחוליקאת, שתי אנדרטאות, האחת מרשימה בגודלה ומטופחת לזכרם של חללי גדוד 52 של גבעתי, צפונה ממנה אנדרטה נוספת, ממערב לכביש, לזכרם של חללי גדוד 54 של גבעתי. באנדרטה זו יש כתבות על קיר האבן: "ההלך – ברדתך לנגב זכור אותנו". נזכור וננצור את זכרם של הנופלים.

בסביבה: שמורת רכס גברעם. שמורת הכורכר הגדולה בארץ. שרידי בוסתנים, עצי שיזף, ועצי פיקוס. מערה ענקית חצובה בשמורה.


הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.