שייט/ עושים עליה

ההיסטוריה של מסעות העלייה לארץ מספרת על המסעות בתקופות ובדרכים שונות, כל עליה צויידה בשם מתאים ואנשיה ידעו לתייג עצמם במקום הנכון, הפעם העולה החדשה בתולה נאה משקלה בערך כ-6.5 טון ובעוד כחודש וחצי היא תיכנס לארץ אחרי בתרועה גדולה. יומן מסע



האמת שבכל פעם שאנו עוזבים את גבולות המדינה, למעשה הדרך חזרה היא מסע עליה קטן, אמנם בימינו המהירים חזרה מיוון או קפריסין לארץ ישראל בטיסה אמור לקחת שעה, שעתיים, אבל בפועל עם התורים, הבדיקות, האיחורים הזמן הקצר יחסית יכול להתארך לארבע שעות ויותר. הפעם העליה שלי לארץ (סתם חזרה מחו״ל) כנראה תיקח כשבועיים, אנחנו יוצאים למסע להביא עולה חדשה בדמות של יאכטה קטנה בשם

׳ליאור׳ (של חברת תשוט), העליה של יאכטה בדרך הים מדרום צרפת לוקחת כחודש וחצי, המסע מורכב משלושה מקטעים: צוות אחד, מגרווסאן (בדרום צרפת, מערבית למונפלייה) עד נאפולי. צוות שני: מנאפולי ועד אתונה. צוות שלישי: מאתונה ועד למרינה בהרצליה. שלושה צוותים מולכים את העולה חדשה לארץ כעין ׳מירוץ שליחים׳ בלי המירוץ. אנחנו צוות קטן, שלושה אנשים שיוליכו את היאכטה לאורך חופי צרפת, סרדינה וחופי איטליה, החלק הראשון מגרווסא לנאפולי. כדי לא למתוח את קוראי הספורים, כדי שלא ינדדו אל מחוזות אחרים מפאת השיעמום, אני מקווה ללוות את ה׳עליה׳ (בלי גיור) בסיפורים קטנים, תמונות ולפעמים בסתם שתיקה מצולמת. סיפור הדרך יעלה באתר שלי ma-come.com ויוצג במקביל בפייסבוק.




העיירה הקטנה Gruissan שאנו נמצאים בה כרגע אמפרייה של תירות בקיץ, בחורף העיירה מתרוקנת מתיירים וקייטני יאכטות, ונשארים התושבים הקבועים ומאות בתים ריקים דירות נופש שמאוכלסות רק בקיץ. אנחנו נמצאים בתקופת ביניים, יש מעט תיירים והתושבים הקבועים מתארגנים לקראת הימים שיציפו בתיירים. מסביב לעיירה ארבע מרינות עמוסות בכלי שייט, ובדרך כלל ריקות משייטים, מסביב למרינות המון בתי דירות להשכרה, כאן במאי זו תחילת העונה, החנויות נפתחות בעיקר לשיפוצים, יש מעט תיירים ותנועות היאכטות דלילה. אנחנו עוגנים בלב העיירה מחוברים היטב את הרציף, מזג האוויר לא מאפשר לנו לצאת להפלגה, רוחות של 25 קשר עם משבים של 40 ו-60 קשר מחיבים אותנו להיצמד לרציף ולהתבונן מסביב ובעיקר לחכות. Gruissan עיירה יפייפה מוקפת מים, בלב הכפר העתיק מצודה בראש הר סלעי, כנראה מהמאה ה-13 וממנה תצפית מרהיבה, הרוח הסואנת כמעט סחפה אותנו אל הגדרות. סימטאות קטנות מובילות אל המצודה עם בתי קפה מקסימים, חנויות, ברים וסתם חביב להסתובב במקום. על מרפסות קטנות לצד במדרגות התלולות העולות למבצר יושבים זוג, והכינו לעצמם ארוחה עם כוסות יין, האישה לבושה בסוודר אדום זוהר בולט על הרקע הכהה, מחייכת למטפסים במדרגות למבצר ומרימה באוויר את כוס היין.




שביום שבת ה-11.5 מצאנו את עצמנו מושבתים, קשורים למזח בעבותת של קשירה בגלל הרוח המתגברת. הגברת ה׳עולה החדשה׳ בתולה על פי כל הגדרה, שטרם טעמה את מרחבי הים. הרוח קירקעה אותנו לשעות ארוכות ואין סיכוי שעד יום שני בצהרים היא תערוך הפוגה, מהירות 40 קשר, זאת אומרת שלא יוצאים לים והמשבים מגיעים לעיתים לשישים שבעים קשר. בקיצור למרות שסירתנו (בשם ליאור) מקובעת היטב וקשורה בחמישה חבלים לרציף והיא עדין מתנדנת כקליפת אגוז, שאר אחותיה היאכטות נדות באותו קצב, וחבלי התרנים מנגנים מנגינות שהסירות מחברות ׳קונצרטו לקסילופון׳.


מה שמפריע לנו, (הרוחות העזות) מאוד משמח את השחפים, אלה עולים מעל צמרות תרני היאכטות דואים מול הרוח העזה, בנפנוף כנפיים מהיר, אחר ״נכנעים״ וגולשים עם הרוח בדאייה ארוכה (ואני מניח מהנה) כי הם עושים זאת בלי הפסקה, אחד מהשחפים קראתי לו אליק: את השם שאלתי מספרו של משה שמיר ׳במו ידיו׳ פרקי אליק.




ובכן אליק השחף אינו שונה מחבריו שדואים עם הרוח ומניפים כנפיים מולה, קצת קשה לזהות אותו בין שלל השחפים שמחוללים בסיבובים מעלי תרני האיכטות הרבות, צועקים את קריאתם מול הרוח. וצוללים לנחיתה רכה על פני המים הרוגשים. אחרי שראיתי שהחגיגה שלהם מרוחקת ממני מעל תרני היאכטות בקצה המרינה ביקשתי לפתות את אליק וחבריו בפיסת לחם שזרקתי להם, אליק הגיע (איך אני מזהה? אליק הוא ׳הברבור׳ היפה בין השחפים, שחף אציל זריז עם מבט שובב בעיניו), אליק הבין שאצלי יש גם אוכל, השאיר את חבריו להסתובב בסיבובים חסרי טעם, הוא הגיע לארוחה (בסך הכל לחם), את פיסת הלחם הראשונה שלה מהמים ותוך שניה נעלמה במקורו, שלח בי מבט שואל: ״מה עם המשך?״ בקושי הרמתי את היד והוא כבר ריחף מול הרוח במרחק של כשלושה מטר מקווה לתפוס את פיסת הלחם לפני שהיא צוללת אל המים. ואמנם הוא תפס תוך כדי תנועה. אבל אז הבינו החבורה המעופפת שיש כאן אוכל וכולם מיהרו אל הסירה שלנו. אליק כבר נעלם בין בני מינו ולא הצלחנו לזהות אותו, הפסקתי לזרוק לחם שהגיעו כולם ועמדתי על הסיפון להתבונן במשחקם, מאחורי התגנב (כנראה) אליק, עם רגליו הגדולות טיפס על הסיפון, אני עמדתי בגבי אליו, ואז, ממרחק קצר הרביץ קריאת מחאה על שהפסקתי את הזרמת הלחם. נבהלתי מאוד, לא דמיינתי שהוא יעלה על הסיפון, ואז פרש כנפיים ונמלט בקריאות מחאה.


מאות יאכטות מפוארות, בגדלים שונים שעולות הרבה כסף מתנדנדות ברוח העזה ואף אחת מהן לא מעיזה לצאת לים הפתוח במזג אוויר כזה, כולל היאכטה שלנו.



הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.