רכב כבד/ זהב בשוודיה

באחת מהנסיעות למבחן בשוודיה לפני כמה שנים בה הוצגו כמה דגמים יוקרתיים של וולבו משאיות וגם קצת על הנוף בעיר גטבורג


גטבורג, שוודיה. אין ספק, הפעם הפתיעו השוודים, בדרכם הסולידית. אני מניח, שלא רק אותי, אלא גם את עשרות העיתונאים שהגיעו למפעל 'וולבו' בעיר גטבורג שבשוודיה. המפעל משתרע על שטח ענק בחלקה העליון של עיר הנמל גטבורג. הנהר העצום 'אולב' פולח את העיר לשניים ומספר גשרי ענק מחברים את שני החלקים. העיר הגדולה והתעשיתית, משהו, שוכנת על שפת הים הצפוני, פלח זעיר מהאוקיינוס האלטלני שמימיו חודרים, נושקים לחופי דנמרק ואחר כך יוצרים כעין ים קטן בים דנמרק ושוודיה. העיר הגדולה גטבורג חוסה בצילה של חברת 'וולבו', אמנם יש בה תעשייה מפותחת אך אף מפעל אינו מתקרב לגודל של מפעלי 'וולבו'. המפעל משתרע על שטח עצום מחוץ לעיר, כמה כניסות למפעל אחת מהן למפעל המשאיות. לאורך כל שורות המבנים הענקית עוברת מסילת ברזל, על הרכבת מוטענים המשאיות והרכבים הפרטיים שיצאו מפס היצור ויוצאים למשלוח לכל העולם על ספינות הענק, הספינות יוצאות מפתח הנמל שעושות את דרכן בימים לכל רחבי העולם. הכבישים המובילים למפעל חולפים דרך יערות פסטורלים, גבעות סלעי גדולות וחלקות בגוונים כהים. כישראלי קשה לי להתעלם מהניקיון לאורך כבישים, באיזה סדר והקפדה מוצבים התמרורים ואיך מסומנים כביש. צידי הכביש המטופחים גולשים ליערות אפלוליים. גשר ענק מונח מעל חלקו הצפוני של הנהר בדלתא הרחבה לפני שמימיו זורמים לים, הגשר מחבר את שני חלקי העיר, וממנו נמתח כביש ארוך עד המפעל, שחולפים על הגשר רואים למטה את האוניות החולפות בנהר, רציפי הנמל ומנופי הענק, רחוק רחוק, באופק רואים את חוף הים ושרשרת איים הקרובים לחוף.



בדרך למפעל הנוף נעשה פרוע וירוק, מפעל וולבו מרוכז בכמה מבני ענק, שטח גדול ממנו מוקדש למפעל של המשאיות. האוטובוס, (של וולבו כמובן) הוביל אותנו למבנה גדול ובו אולם המזכיר את מבנה התיאטרונים היוונים, הבמה למטה שקועה, מסך ענק ניצב מעליה והקהל יושב מסביב וצופה. מעט מאוד הספקנו להנות מהאולם המיוחד, הרצאה קצרה, סרט תדמית קצר ומאתגר, ברכות לעיתונאים הרבים שהגיעו מכל אירופה להשקה של ה-fh-16 ושל סדרת ה-fm. ואחר לפני קבוצות קטנות של עיתונאים הוצגו החידושים האחרונים בסדרות ה- .FM FH 16


נסיעות המבחן התקיימו הפעם במתחם הסגור של 'וולבו', המסלול שמקיף את המפעל מורכב מכביש ישר שאפשר לפתח בו מהירות, מסלול עם עליה קשה של כ-30 מעלות ולאחריה ירידה תלולה, מערכת של סיבובים בתוך כיכר גדולה, וכמה מיכשולים מכוונים שהוצבו לאורך הדרך כמו תלולית בכביש בורות ופניות פרסה. למעשה מסלול הנהיגה היו בו כל אפשריות בהם נתקל נהג בנסיעה. המשאיות שהמתינו לעיתונאים נצבעו בצבע זהוב השקיעה, עמדו מוכנות לנסיעות המבחן, עמוסות במשקלים שונים בדרך כלל קרוב למשקל המקסימלי שיכולה לשאת המשאית, ניתן בנסיעת הבמחן לבחון גם את נוחות הקבינות שהיו בסוגים שונים (לפחות ארבעה), למשאיות היו משודכים המנועים החדשים עם השינויים והשיכלולים, סוגי מרכב שונים גורר תומך משאית עם עגלה שאחת מהן הגיע לאורך כולל של 26 מטר.



ההצהרה 'הנהג תמיד בפוקוס' מחייבת את חברת וולבו לאורך כל השנים, לא חלילה שהקבינות משנים קודמות לא היו טובות, אלא בכל השקה מגיעים לפסגות חדשות בנוחות. הנהג האירופאי, מסתבר, עובר שינוי גדול, כל הרכבים המוצגים לאחרונה באירופה מצויידים בגיר אוטומטי I-shift (אי- שייפט), במקרה של 'וולבו' זוהי מערכת שבנוייה על הגיר הקיים, ההילוכים עוברים בעזרת מחשב שקובע בדיוק ומתי להעביר את ההילוך, בבדיקות שנעשו על ידי החברות מסתבר שהנהג האירופאי שהיה 'פריק' של גיר רגיל עובר מוטציה מתבקשת והופך להיות חסיד נלהב של הגיר האוטומטי. בכל עשרים המשאיות שעמדו לנסיעת מבחן היה גיר אוטומטי. בחישובים שערכו יצרני המשאיות נמצא שהגיר אוטומטי מאריך את חיי המצמד ומאריך את חיי הגיר בעת נהיגה בגיר אוטומטי, הערכה גסה בקרוב לשליש. גם בישראל הקטנה שלנו הבינו את הפוטינציאל, לאט לאט עוברים לגיר אוטומטי משאיות מגנום של 'רנו' למשל הגיעו כולם מצויידים בגיר אוטומטי, מחירו שולי במחיר הכבד של המשאית, במשך הזמן מחירו ירד ובשוק משאיות היד שניה תהייה דרשיה רק למשאיות עם גיר אוטומטי.



הקבינה שזכינו לראות מושלמת, לאט לאט נראה שיצרני המשאיות מתכוונים לתת לנהג חיים כל כך נוחים שהוא יוכל בקלות להמיר את ביתו בקבינה המפוארת. הדשבורד שונה, קיבל גוון האפור הנעים ועיצובו נקי, שעונים זוהרים במספרים לבנים ובמרכז מסך התצוגה אוטומטי לבדיקת המנוע והמיכללים. הנהג המודרני כידוע אפילו לא צריך לטרוח להרים את מכסה המנוע ובטח שלא ללכך את ידיו בבחישה בקרבי המנוע לבדוק שמן, ההגה קיבל עיצוב שמנמן, עיצוב ידידותי ונוח לאחיזה, על ההגה כמובן מתגי שליטה של הרדיו ומערכת הטלפון הסלולרי. מסביב נוספו תאים לנוחות הנהג, חלקם סגורים ברפרפות מסוגננות, בקבינה המפוארת השינה נוחה יותר, מיטה רחבה, ומזרון מפנק. אם תרצו אפילו נוסף מדפון קטן עליו תוכלו להניח את מברשת השניים וגם את כלי הגילוח.

ידית ההילוכים מוצמדת לכיסא הנהג (בדגם של הקבינה המפוארת) כדי לא להפריע במיקום לתנועה חופשית בתוך חלל הקבינה. אם כבר מדברים על כיסא הנהג מוצמד לו מקירופון גמיש המאפשר לנהג דיבור תוך כדי נהיגה מבלי צורך לעזוב, ולו לשניה, את הידיים מההגה. וותיקי הנהגים זוכרים בוודאי את שטיחי הקבינה העשויים גומי שחור, כבר מזמן שכחו מהגומי, שטיחי הקבינה היום מבודדים מרעשים וגם מוקפדים בעיצוב צבע ואיכות.

בעיצוב החיצוני של הקבינה לא חלו שינויים בולטים, סמל וולבו ממשיך לככב בכל המשאיות בפס אלכסוני לרוחב הגריל, מבנה הפנסים החזקים בצד הפגוש החסון, החלון הקדמי נראה גדול אך תוספת של צבע שחור כאילו מגדילה את שטחו אך במציאות החלון קטן יותר כדי לא להכניס את הנהג לחממה בשמש.

השירות החלפת השמנים הוארך ל-100,000 ק"מ או אחת לשנה לפי הצורך, משקלו של המנוע הוקל בכמעט ארבעים קילוגרם, מנוע ה-D13 החדש מנצל טוב יותר את הסולר ומגיע ליכולת טובות יותר, חלק מהמנועים ששודכו למשאיות הקדימו את זמנם בעוד אירופה משלימה את הכניסה לתקן יורו 4 אנשי וולבו כבר הקדימו את זמנם והמנועים של 580 כ"ס כבר עונים לתקן יורו 5.

נסיעות המבחן נערכו כאמור בתנאים נוחים יחסית, אך בשטח מצוצמם, במגרש הניסוי של החברה בשטח המפעל, בעשרים המשאיות (כולן בצבע זהב השקיעה), המתינו חונכים מהחברה שהיו אמורים להראות את המסלול,המשאיות כפי שציינתי מצויידות בגיר אוטומטי רובן ככולן היו מצויידות בגיר האוטומטי המקל על הנהיגה. באחת הנסיעות על משאית עם הקבינה המפוארת, מנוע ענק של 580 כ"ס, יורו 5 משאית שמונה על ארבע עם עגלה נגררת בסך הכל 26 מ' אורך, עמוס 60 טון הגעתי לעליה עם השיפוע הקשה של 30 מעלות, משכתי כמעט עד קצה העליה עם לחיצה קבועה על דוושת המאיץ, בקצה העליה המשאית כבר ביקשה את ההחלפה להילוך הנמוך, טקס החלפת ההילוך האוטומטי לקח מעט זמן ולרגע חששתי שהנה הנה אני תקוע, אבל המנוע הענק לא איכזב שאב כוחות וסיים את העלייה בכבוד. בנגלה נוספת שערכתי העברתי את מצב ההילוכים לאפשרות שנותנת לי את השליטה בהעברת ההילוך (ידני) הגעתי לעלייה עם תאוצה והילוך נמוך, משכתי את המנוע לגבולות המותרים של הטורים וראה זה פלא לא נזקקתי להעברה ידנית של ההילוך. המשאית הזהובה (המאוד פוטוגנית) נאלצה לסבול שוב את נחת נהגתי למרות מחאות הבוחן עצרתי עמוס ב-60 טון באמצע העליה העברתי את מצב ההילוכים למצב זחילה ושוב המשאית על כל משקלה הרב טיפסה כמו גדולה את כל העליה.

צר המקום מלהכיל גם את משאיות ה- FMבכל אופן כמה מילים ובאחד הגליונות הקרובים נתמקד בדגמים מסויימים. מסלול מיוחד למשאיות הכבדות ה- FM

נעשה בעומק היער בדרך קשה יחסית עמוסות במשקלים של 42 טון ופחות בנפחי מנוע שונים במסלול קשה יחסית אך קצר מאוד יכולנו לעשות סיבוב התרשמות על המשאיות, גם בהן יש שינויים במנוע במיכלולים ומערכת משופרת של כריות אוויר. מילה אחת על גיר אוטומטי מלא (גיר יקר יותר ומתחוכם) אני חייב לציין שהגיר האוטומטי המלא מקל מאוד על העברת ההילוכים שנעשית מהר יותר ובזמן עלייות קשות אין ספק שזה תורם.



סיכום: השוודים הציגו משאית חסכונית יותר עם כמה שיפורים ריציניים בצריכת הסולר (חסכון של 5 - 10אחוז) ופתרון בשיתוף הנורווגים בצמצום כמעט מוחלט בפליטת עשן מזהם. הדגמים החדשים יגיעו לארץ כנראה לקראת סוף שנה זו ותחילת שנת 2006. היבואן חברת 'מאיר' למשאיות.

12 צפיות
הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.