מקום/ כמעט צלול

הכתבה פורסמה בשנת 2009, אז עוד אפשר היה לטבול במקורות הירקון. תראו מה קרה שמשחררים מעט מים לטבע ביום קיץ חם, כתבה של געגועים


האמת את "החופים" המאולתרים במקורות הירקון המציא הקהל. נכון, קצת קשה לרדת, קצת מחליקים, אבל מתפתחת סולידריות ותלות בין הורה וילד. הילד מאושר ממראה מים זורמים בארצנו היבשה. ההורה מחייך מסיבה אחרת, נהנה ממים זורמים, בלי לשלם ובלי לדאוג לסגור את השיבר.




פעם היה הירקון נחל חי, כ-25,000 קוב לשעה נבעו מהמעיינות בראש העין. המים הזכים גלשו במורד הנחל, (איזה נחל - נהר), מערבה. לאורך הנחל תחנות קמח שהביאו לפריחה חקלאית וכלכלית בגדות. בראשית חייה של המדינה הצעירה,ישראל, נלקחו המים לטובת הפרחת השממה, ישובי הנגב הצמאים למים, לשתיה וחקלאות. כך נכלאו הצלולים בצינורות עבי צול ומשאבות ענק דחקו את המים אל הנגב ולתושבי המרכז. הנהר הזורם הפך לנחל עלוב. מטרד מסריח של מים עומדים, הביוב זרם לתוכו בחמדה. הצמחייה מסביב התחילה לקמול. הרשויות התעוררו, החלו להפריש חלק קטן מהמים החיים לטבע. גדות נחל הירקון טופחו, פארקים, גנים לאומיים, אוסף של אתרים יפים ומסודרים לרווחת הציבור. נותרה פיסה אחת של עונג הפתוחה לקהל, ללא תשלום. המקום שמורת טבע תחת הגג של גן לאומי מקורות הירקון, הוכנו שבילים המובילים אל בריכות הנופרים הגדולות ונולדו כמה אתרי שכשוך (לא רשמיים) לימי הקיץ החמים.




לצערנו, מקורות הירקון יבשו מזמן, המשאבות הגדולות נותרו אנדרטה של תקווה שהמים יחזרו ביום מן הימים. המים הזורמים בפכפוך קולני דרך ערוץ קטן ומסולע, אלה מים מושבים, רשות הטבע והגנים קונה אותם ממקורות כדי להעניק חיים לתחילתו הנקייה של הירקון, המים מלחשים בתעלת בטון חשופה, וגולשים במפלון יצירתי לאגמון הטורקיז. עלי נופר גדולים וירוקים מתחלקים באגמון עם הקהל המדשדשים בבריכה. בין העלים שרידי פריחה צהובה של הנופר והעלים הירוקים הגדולים משמשים כמשטח נחיתה נאה לטייסת השפיריות הצבעוניות. כניסת המטיילים לבריכה הגדולה אסורה, כל הנכנס על אחריותו, אל תשכחו שאלה מים מושבים, לא לשתיה, אבל טובים לטבילת צוננת של הרגליים. המקום מטופח, חבל שיש מטיילים שמקלקלים את ההנאה, ואינם מקפידים לקחת עמם את הפסולת.