מקום/ כמו אלף כלות


כתוספת למראות פריחת השקד חסרה הייתה שירת מקהלת נשים. כזו שירה זכה ורכה שמתחילה חרישית בעמק למטה, צליליה מתערסלים עם שריגי הגפן העירומים, נושקים למדרונות המיוערים והקולות הרכים מטפסים למעלה. המוסיקה מתקרבת ומתגברת, חולפת ברכות על טרסות האבן, עוטפת את מבנה האבן העתיק של השומרה, אחר מתלכדת אל חופת הפרחים הלבנים. צלילי המקהלה עוברת במנהרת חופת פרחי השקד והיופי מתחבר עם הצליל הדמיוני, אלפי פרחים צחורים יוצרים קשת המחפה על המעיין הקטן. ונדמה שאנו שותפים למראה נדיר, אלף כלות הזוהרות ביום כלולתן. ואז שצלילי מקהלת הנשים מתרחקת לפתע נושבת רוח קלה בין עצי השקד וזו מניסה את צליל המקהלה בגשם של עלים לבנים הנושרים מפרח השקד וצונחים כפתיתי שלג לבן ומלבינים את האדמה החומה.




כן, זה המקום בו השקדיות מפתות, 'בואו, בואו לבקר אותנו'. הפיתוי לא עבורנו, המטיילים, אנו רק נהנים מהיופי, קריאת הפיתוי פונה אל החרקים הרבים המעופפים מסביב, לטבול בצוף המתוק, לצלול לריח המשכר ובאותה הזדמנות גם להעביר מעט אבקנים. המטיילים מקבלים יופי מרהיב, ריח מתוק, וזמזום נעים של הדבורים. גם השנה לא הכזיבו השקדיות שמקיפות את עין חרת, לקראת ט"ו בשבט פרסו את מלוא יופיים, כטווס המתהדר לפני זוגתו ביפי זנבו. מהשביל רואים את הלובן הצחור של החופה, (יש גם שני עצי שקד ורודים). מדרגות אבן יורדות אל המעיין והעצים מסוככים עליהם בשלל פרחים לבנים, אנשי קק"ל הכינו טרסות אבן, מרשימות וכלאו את מי המעיין בבריכה קטנה. לצערנו מי המעיין עדין אינם שופעים, אך הבריכה מלאה במי הגשמים ועליהם משייטים בנחת עלי השקד הצחורים.