מקום/ החצבים באים


בחורבת קרתא הסתיו כבר הכריז על בואו, גדודי עננים וחצבים פורחים



כמה רמיזות לנוכחותו מעניק לנו הסתיו, גדודי עננים המתכנסים לעת ערב, משייטים לאיטם בשמיים ונראים ברורים וקרובים מתמיד. השמש מכנסת עצמה, נפרדת במחול צבעים איטי, נושקת לשולי הענן בזהב רך. צינת הבוקר כבר דוחקת את צינת המזגן. והסימן העולה מדי שנה, החצבים. אלה מזדקרים מתוך היובש, מרעננים את הנוף בפריחה לבנה ומנידים את גבעולם בניסיון להניס את הקיץ. חזרנו כמו מדי שנה לפגוש פנים אל פנים את החצבים ובימים החמים להתעודד שהרמזים לסתיו קרוב כבר נטועים בטבע.

מאגר המזון של החצב נמצא בבצל ענק הטמון עמוק באדמה. ממנו, בשולי הקיץ, עולה גבעול המעוטר בתפרחת לבנה, כמטר גובהו. הפרחים מסודרים בקבוצות ונפתחים מלמטה כלפי מעלה. צבעם לבן בוהק מול היובש הדהוי של הקיץ. שמו של החצב נגזר מ"חציבתו" את האדמה היבשה או הסלע הקשה. (תופעה מיוחדת זו אפשר לראות בהר הקפיצה ליד נצרת). יש מקומות בהם החצב מתהדר בפריחה צפופה, אלה, כקבוצה, מנידים את גבעולם בתפילה חרישית.




זכרנו משנים קודמות, פריחה נפלאה של חצבים רבים סביב חירבת קרתא, ליד עתלית. שם, בין שרידי המבצר העתיק מתעוררים החצבים למושבה צפופה. בשנה שעברה היקפו פרחים צחורים את עצי החרוב, אלה כפופי נוף שהרוח החזקה הזחילה אותם על האדמה כאילו היו שרכים. עשינו דרכנו אל חירבת קרתא, בתקווה לראות את שדה החצבים הצפוף. בתחילת העלייה פגשנו חצב בודד, נאה ומתהדר בגבעול ארוך, קצהו שזור בפרחים לבנים בפריחה אך אחיו הצפויים נעדרו מהתמונה. אבל דקות אחרי שהעין הורגלה, גילינו רבים, לא כמו שנה שעברה. סביב החרוב הזוחל נתגלה חצב חסון ואמיץ. פורח כדוגמה לגבעולים מסביב שיהפכו לחצבים.

חירבת קרתא הוקמה במאה ה-12, מבוא לכניסה למבצר הגדול, מיצד חסון שנועד להגן מפני