מקום/ באה מהחולות

שמה של העיר רמלה נגזר מהמילה 'רמל חול בערבית. רמלה נבנתה בשנת 716 בגבול רצועת חולות החוף. העיר נוסדה על ידי המוסלמים. פעם היתה עורק ראשי בדרך בין הים לירושלים. כיום, עורקי התנועה הראשיים התרחקו ממנה ורבים בדרכם מדלגים על העיר המיוחדת וחבל. רמלה עשירה באתרים עתיקים, שוק ססגוני ועוד לא דיברנו על האוכל

קשה להתחיל טיול רגלי בעיר רמלה מבלי שריחות האוכל יסיחו את העין מהטיול. לכן, כדי שיהיה כוח ברגליים ורון בלב כדאי להתחיל את הטיול דווקא בשוק. המותג "שוק רמלה לוד", השוק הססגוני ששמו הולך לפניו בכל רחבי הארץ, אך שוק רמלה אינו נודד, ססגוני, שוק אוכל, דוכניו יצוקים ברחוב אחד ארוך ומקורה. מכאן יוצאים קונים רבים, עקרות בית עמוסות בסלים עם פירות ירקות ובשר.





במרכזו של השוק ניצבת עגלה, מוגנת בזכוכית, מעבר לזכוכית המצוחצחת מציצים מיני מאפה, חמים חומים וריחנים. מגולגלים כשבלול גדול. בתוך החלון נחה הגרסה הרמלאית ל"בורקס הטורקי". גרזן קטן נעוץ בקרש החיתוך, המוכר קוטע בעזרתו באבחה אחת חתיכה מהבורקס, (תרד, תפוחי אדמה או גבינה). החתיכה הלוהטת עושה את דרכה מהמוכר אלי, בין האצבעות כבר ממתינה ביצה שחומה וכוס לימונדה טבעית חותמת את הארוחה. אחרי שניגבתי את השומן מהידיים אני מסודר לקראת הסיור.


כמו בימינו רמלה ניצבת על צומת דרכים חשובה. הדרך שעברה דרכה מיפו, מזרחה אל עיר הקודש, ירושלים. דרך נוספת ציר האורך המחבר את דמשק שבסוריה אל מצרים. כדרך ערים על צומת דרכים מרכזית גם רמלה התאפיינה בבניינים הציבורים מפוארים ובמסגדים גדולים. שמה של העיר נגזר מערבית, 'רמל' - חול. היא נוסדה בשנת 716, בגבול רצועת חולות החוף. זו העיר היחידה שנוסדה על ידי המוסלמים. היא היתה כה גדולה שאת ירושלים הגדירו כעיר במחוז רמלה. תיירים בשנת ה1000- מתארים את רמלה גדולה, חומת אבן גבוהה ועבה מקיפה אותה, שערי ברזל חסמו את הכניסות. מערכת המים מחוברת אל מאגרי מים גדולים שהיו תחת העיר. עד היום אפשר לראות את המערכת המופלאה.




המסגד הגדול

רמלה, זכתה לביקורו של תיאודור הרצל בשנת 1898, הרצל שהיה בדרכו לירושלים, חצה את רחובה הראשי של רמלה ובדרכו חזרה חצה שוב. לכבוד אותו אירוע הוענק שמו של הרצל לרחוב הראשי בעיר. מרחוב הרצל הכניסה לשוק ברחוב ז'בוטינסקי. לצידו מתנשאים עצי דקל נאים בגן הנשיא לזכרו של ויצמן במקור היה המקום גן טרופי בריטי מטופח שנבנה בשנת 1920. דרומה משם, רואים את צריחו (המינרט) המעוגל של "המסגד הגדול", ג'אמע אל כביר. מבנה ענק עם חצר פנימית גדולה, מקום מיוחד למוסלמים המאמינים לרחוץ את הרגליים והידיים. שער ברזל קטן ופעמון בו מזמינים את איש המסגד, מבקשים להיכנס, בדרך כלל אם אין תפילה יזמין אתכם פנימה. בכניסה למסגד נעצרת הנשימה, ציורים חצובים במשקוף השיש. מבנה ענק, בתוכו 12 עמודים ענקיים, בראשם פיתוחים של כותרת צלבניות צבועות באפור. אבנים בכמה צבעים נראים בקשתות התופעה נקראית אבלק. על הרצפה שטיח אפור עם סימון לשטחו של כל מתפלל. המבנה הענק הוא כנסייה צלבנית המאה ה-12. המוסלמים הוסיפו את הצריח הגבוה. בקיר הדרומי התקינו את ה"מיחראב" אותה גומחה אליה מפנה המוסלמי את תפילתו למכה ומדינה, ערי האיסלם הקדושות.




מנזר יוסף וניקודמוס (ובית הספר טרה סנטה)

אחד מהמנזרים והכנסיות מהיפים בארץ. חומת אבן מקיפה את המנזר והכנסייה, בתוכנית גם בית הספר התיכון "טרה סנטה". את המנזר הקימו הפרנסיסקנים בשנת 1396, מאז המקום גדל והתפתח ותופס מתחם גדול במרכז העיר. דלת עץ מגולפת יצירת אמנות מרהיבה שכדאי להתעכב לידה מובילה אתכם לכנסייה נמצאת התמונה המפורסמת של האמן הוינציאני מהמאה ה-16, טיציאן. התמונה מעט כהה, רואים בה את הורדת ישו מהצלב. יוסף וניקדומוס היו שניים מתלמידי ישו שהורידו אותו מהצלב. הכנסייה מעודנת בעיצוב נקי וחסכני, עטופה בפרחים. החלק האחורי שימש כאכסנייה לצליינים נוצרים. בחדר הפינתי, כך מספרת האגדה, התגורר נפוליון ואנשי מטהו, בשנת 1799 ערב הפלישה למצרים. האגדה מספרת שמול חלונו צריח המסגד הקטן, בשעה ארבע לפנות התייצב כרגיל המואזין לקריאת הבוקר. דבר שהרגיז את נפוליון, זה הוציא את אקדחו ודרך החלון חיסל את המואזין שעמד על מרפסת הצריח.




הכנסייה היונית אורתודוקסית


כמעט צמוד למסעדת חליל, נחבאת אל החומות כנסייה קטנה. מהשער מובילה חצר מטופחת לכנסייה, מלאה בצמחיה אל כנסייה יפה כדרך היוונים גם עמוסה במנורות ענקיות, ציורי קיר מרהיבים. נזירה אצילה, מעודנת, מאחת ממדינות מזרח אירופה, דוברת עברית, תסביר לכם בקולה הרך על הכנסייה, על המקום, ועל החיים בעיר המעורבת לשלוש דתות. גם תקבלו הסבר על הציורים ומי הציירים. זו כנסייה צנועה שמעטים מבקרים בה. כנסייה יוונית אורתדוקסית, יש לתאם מראש 08-9221174.




בית הקברות הבריטי

בחלק המזרחי של העיר, ממול בית הכלא מעשיהו הכניסה לאיזור התעשייה א', בקצה נמצא אתר מדהים, בית הקברות הבריטי. על שטח גדול דשא מטופח, ניצבות מצבות מסודרות עטופות בפרחים צבעוניים. זהו בית הקברות לחיילים הבריטים שנפלו בין 1917 - 1918 ובמלחמת העולם השניה. בין השורות יש גם קברים מודגשים במגן דוד, על קברם של חיילים יהודים בצבא הבריטי, אנדרטה גדולה לזכרם של החיילים המוסלמים. בית הקברות הבריטי נמצא ברחוב העבודה. מדי שנה מתקיימים במקום טקסי זיכרון.


מעוז החומוס

לוד ורמלה נושקות אחת לשניה. כבישים מחברים את שתי הערים. למרות שהגבולות היטשטשו ממזמן, יש נאמנות רמלאית לחומוסיות המקומיות. רמלאי וותיק לא "יחצה" את הגבול הבלתי נראה אל מחוזות לוד כדי לנגב צלחת מסבחה. גם לודאי וותיק לא ישכח את מחוזות ילדותו. תושבי תל אביב לדוגמא זונחים בקלות את עירם לטובת החומוסיות ברמלה ולוד. אחת ממנות החומוס המושבחות מוגשת במסעדה של חליל, בלב העיר העתיקה של רמלה. קיר משותף הנושק לכנסייה היוונית אורתודוקסית נמצאת המסעדה של חליל. שמתיישבים לשולחן מניחים לפניכם פיתות טריות, אליהם מצטרפים החמוצים, מיד אחריהם מגיעים דחופים כדורי פלאפל פריכים ורייחניים. כל אלה הבשורה שלפני ה"מסבחה". מרגע שהצלחת לפניכם מתרכזים בעיקר - המסבחה, מנה כזאת מסדרת לכם את הצד הקולינרי לכל היום. מסעדת חליל ובניו, קהילת דטרויט, 6. טל' 08-9222284.

הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.