הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.

מקום/ שהשחור הפך לאדום

עכשיו זה על בטוח. השנה פריחת כלניות ניצחה את השחור, האדום והירוק טרפו את צבעי המדבר, בינתיים חגיגה של צבעים ומראות. ולמרות כמות המטיילים הגדולה הצפויה יש המון מקום לכולם


חברים בקיבוץ בצפון הנגב מספרים בחיוך; לקראת ינואר מתחיל טפטוף הטלפונים: "נו, התחילה הפריחה? כבר רואים אדום?". לקראת ראשית פברואר הטפטוף הופך למבול, לפתע נזכרים בנו חברים עתיקים עוד מתקופת הצבא, כולם רוצים לדעת מתי להגיע. השאלה השניה: "יהיה קפה אם נבוא?". תושבי צפון הנגב מכירים את התופעה שנים רבות, הם זוכרים שאחרי שנרגע האדום, תושבי המרכז מגיעים בהרבה פחות. פעם היו זקוקים למידע על פריחת הכלניות בדרום מפה לאוזן, היום, אין צורך, פסטיבל 'דרום אדום' מעניק אינפורמציה ובשפע, תחנות מידע שפזורות לאורך צפון הנגב, סיורים, אירועים הכל מסודר ומתפרסם. תושבי הישובים יודעים שהבלגן יחגוג באזור במשך חודש ומשהו, אחר כך יחזרו לאלמוניות ולשקט המבורך של המדבר.



אנשי עמותת התיירות 'שקמה', עמלים על האירועים חודשים רבים, קודם שידעו איזה צפיפות מרבד הפריחה יכסה את אדמת הנגב, כל רכס שמתכסה בפלומה רכה של ירוק זוכה לסיקור, כמה כלניות מקדימות - זו כבר ידיעה. מילימטרים למעלה מהממוצע זו כבר בשורה, השנה תהייה פריחה נאה. המכונה המשומנת של "דרום אדום" מתחילה לנוע. כמו אל מגנט נמשכים לכאן מכל רחבי הארץ. הכבישים הרזים של הדרום לומדים להכיל את המוני חובבי אדום. ובאמת, התופעה מיוחדת, קשה לעמוד בפני פרץ האדום שמכסה שטחים גדולים מבלי להרעיד בהתרגשות את הלב. בפעם הראשונה שנחשפים לתמונה הנשימה נעתקת מהיופי והכמות. שטחים ענקיים מתלכדים למשטח שממלא את האופק באודם הכלנית, חורשות איקליפטוס נדחות, מתהדרות בשטיח אדום. רוחות החורף מנידות את הצמרות שנושקות אחת לשניה וקשישי העצים חלקם נפגעי הבלונים הבוערים מספרים לצעירים איך היו המראות של פעם. העצים דואגים שהעלים היבשים ינשרו ובמהירות מצמחים עלים רעננים. האשלים המדבריים מנסים לעשות רושם בפריחה ורדרדה.


שילוב של צבעים

בשנה שעברה הגשמים היו מועטים, מרבדי הכלניות היו דלילים יחסית. השנה נחתו על צפון הנגב כמה מערכות גשמים שהוציאו אל הקרקע משטחים של כלניות. הכלנית, גיאופיט, בעל פקעת שורש הגדלה סמוך לפני הקרקע, מספיק מעט לחות כדי להזקיף את ראשה האדום. צבעה מושך בעיקר חיפושיות האבקה. כך, תוכלו לראות רבות מהן מרחפות בין הכלניות. הכלנית פותחת את עליה בשעות היום, מכריזה לפני החרקים שכדאי מאוד לבקר בפרח שלה, בשלב הזה הכלנית הצעירה זכרית, לאחר ביקור החרק והאבקה הכלנית מקבלת במרכז התפרחת עיגול לבן, זו הודעה לשאר החרקים ש"תמה הסחורה", אז היה מתחילה להזדקן עד שנושרים עליה. בשעות הלילה וגם בגשם מתכנסים עלי הכותרת האדומים כדי להגן על אברי הרבייה. בדרום נראות בדרך כלל כלניות אדומות, (בצפון הארץ אפשר לראות כלניות סגולות, לבנות כחולות ועוד).

מערכת הצבעים של צפון הנגב מתחילה בלבלוב עדין של ירוק, פלומה רכה שהולכת ומכסה את הגבעות של המדבר, והצבע הירוק הולך ומדרים וכובש עוד ועוד מדבר. מי שנוסע בימים אלה לכיוון באר שבע יבחין בצד הכביש הראשי בגבעות ירוקות המזכירות את היופי של טוסקנה. לאט לאט מתחילות הכלניות לבצוע את הירוק באדום. אז נכנסים לתמונה הפרחים הלבנים, גרגרנית ערבית ושלח הערבות ממלאים משטחים בלבן ומעט ורוד. עוד לא הספקנו להתרגל ופלטת הצבעים מוסיפה פריחת הצהוב, משטחים ענקיים מתמזגים היטב עם ירוק, אדום ולבן. שדות החיטה בימים אלה תורמים את הירוק כהה, השיבולים כבר מתנשאות לגובה עשרה ס"מ, צבעם ירוק זוהר התחלף בירוק כהה.




יער שוקדה: בקצה כביש קטן ומשובש, נח לו בכל ימות השנה בשלווה מדברית הישוב שוקדה, מושב של הפועל המזרחי, שהוקם בשנת 1957, בחבל הבשור, (כשישה ק"מ ממערב לנתיבות), על ידי עולים ממרוקו. תושביו מתפרנסים בדרך כלל מחקלאות. פעם בשנה הופך יער האיקלפטוסים, שסמוך למושב, לשדה ענק שנדמה שאחזה בו אש אדומה. מי שעומד בתוך שדה אחד מתבונן אל האופק מגלה מסביב שהצבע האדום הולך ונהייה חזק. פקחי הטבע של האזור אומרים שמראה כזה לא היה שנים רבות.

איך מגיעים: כביש 25 מוליך מנתיבות מערבה, בצומת זימרת פונים דרומה לכביש קטן 2422. בקצה הכביש, אחרי כפר מימון נמצא המושב שוקדה. כ-400 מ' לפני הישוב, מצד ימין, כניסה לדרך כורכר טובה לכל רכב, הדרך מתפתלת לצד גדר ישוב, ונמתחת לאורך של מעל קילומטר. בסיומה רחבה ענקית שכולה מכוסה בפריחת הכלניות. לאורך הדרך מתחילים לראות פריחה וככול שמעמיקים כך הצבע האדום הופך ללוהט יותר. כדאי להשאיר את המכונית ולהתחיל ללכת ברגל. השטח ענק ויש מקום לכולם.


יער בארי: כמו בכל שנה יער בארי נצבע באדום, ליער יש את הגרופיים של המקום, שמגיעים עם אופניים ומשייטים בשבילי היער בין הפריחות. איך מגיעים: על כביש 25 בצומת סעד פונים דרומה לכביש 232, לפני הכניסה לקיבות בארי, מימין כנסיה לבתרונות בארי, יער בארי ושמורת מכתש בארי וחניון רעים.


צומת סעד: ליד חניון יונתן ורמולין. יונתן התפרסם בגיל 4, תמונתו נוטע עץ באדמת הארץ התפרסמה בכרזת קק"ל כל העולם. יונתן נולד בהולנד למשפחה נוצרית אוהבת ישראל שעלו לארץ בשנת 1975. גוייס לצה"ל שירת כלוחם בחיל השריון ואחרי שחרורו שירת כחבלן במשמר הגבול. נהרג בדצמבר 2000 מפיצוץ ליד גדר המערכת ליד עזה. פינה קטנה לזכרו, ממערב לה כלניות רבות.

איך מגיעים: על כביש 25 ממערב לצומת סעד יש כניסה ליער, (זהירות אם יש בוץ כדאי להיכנס ברגל).


גבעות הכורכר של גברעם: על כביש 4 בין מבקיעים לצומת יד מרדכי, כניסה לשמורת רכס גברעם, כביש ארוך מוליך מזרחה לקיבוץ, לפני הקיבוץ שביל פונה ימינה לתוך שטחים חקלאיים, גבעות ירוקות מנוקדות בכלניות. אפשר להגיע גם מכביש 232 לפני הקיבוץ ברור חיל יש פניה מערבה לשמורה ולמערת הכורכר הגדולה.


לאורך דרך הבתרונות: עדין תחילת הפריחה, כביש 334 מצומת איבים (הכניסה לשדרות) מערבה. לאורך הדרך, יער שדרות בצומת, מול חוות שרון על הגבעה, יער דורות, יער רוחמה.


דרך השקמה: דרך כורכר ארוכה שפולחת את צפון הנגב ממזרח למערב. לצד הדרך פריחת כלניות, שמורת פורה האגם מתמלא במים. איך מגיעים: על כביש 40 (או כביש 6) לכיוון באר שבע. כעשרה ק"מ דרומית לקריית גת פניה ימינה לשמורת פורה דרך השקמה.

103 צפיות