מקום/ רוח צוננת בראש ההר


בטיולי ילדותי נסעתי פעם עם הורי צפונה, בדרך חלפנו ליד גבעת המורה, ראיתי הר משולם בצורתו, בודד ונישא, את ראשו עטפו יערות רכים ולמרגלותיו בתים אדומי גגות. ששאלתי את אבי, ז"ל, מה שם המקום: "זאת" אמר לי "גבעת המורה", ולא פירש. הרבה שנים חשבתי שכדי לגור בגבעה היפה אתה זקוק לתעודת הוראה, כי כאן גרים המורים.



חלפו שנים, תמימות הילדות נעלמה, הבנתי שהסתדרות המורים לא חזקה עד כדי כך לקבל הר על שמה, בספרים מצאתי ששמו של ההר מוזכר במקרא, בסיפור גדעון בספר שופטים. פירוש שמו כנראה, נישא הנשקף למרחוק. הערבים קראו לו; גבל א-דחי, על שם קדוש מוסלמי ששמו דיחיא שקבור בראש ההר, המסורת מספרת שהוא היה אחד מקרובי הנביא מוחמד, בראש ההר ישוב ערבי א-דחי על שמו של הנביא.



גבעת המורה נושקת לשולי עמק יזרעאל בגליל התחתון, שתי פסגות מתנשאות בראשה הגבוהה ביניהן, המערבית, מתנשאת ל-517 מ'. קרוב לפסגה בתי הכפר הערבי א-דחי. גבעת המורה מתנשאת בודדה נמתחת על כ-5 ק"מ, מזכירה את הר תבור הנמוך ממנה. ראשו של ההר שמורת טבע ובמדרונותיו יערות מחטים שנטעו בשנות החמישים של המאה הקודמת אנשי קק"ל. ההר בנוי מסלע גיר, בתקופת החורף הגשומה הופך להיות כעין ספוג שאסוף את המים המחלחלים ממנו ויוצאים כנביעות מסביבו. בראש ההר ממש מעל קברו של הנביא א-דחי מגדל אבן גבוה, המגדל מתנשא מעל חורש האורנים ומוסיף עוד כעשרים מטר לגובה. מרפסת מקיפה את המגדל ושם ניצב 'שומר היערות', על צווארו תלויה משקפת ומכשיר קשר מצרצר בצד. שומר היערות מאוד שמח שמגיעים מבקרים, אפשר להפיג את הבדידות, לדבר וגם להסביר על הנוף שרואים מסביב. אתם מוזמנים לטפס למגדל כדי לראות את הנוף. העלייה למגדל מותרת. על המרפסת נושבת רוח חזקה לצנן את חום הקיץ, אחר הצהרים תזדקקו לבגד חם.