מקום/ קפצתי לחו״ל לארוחת בוקר


ש״הילדה״ שלך מסכימה ללכת איתך לארוחת בוקר, אתה, כאבא, לא שואל לאן, היא קובעת - ואתה מגיע, (רצוי לפני הזמן). וכך קרה שבוקר אחד מצאתי את עצמי ישוב במכונית בדרכי ל… זכרון יעקב.  כדי לדלג על פקקי הבוקר של מרכז הארץ יצאתי מוקדם, הזדמנות עבורי לראות את הארץ היפה בעונה זו, מתעוררת לעוד יום מלא בפריחות. אני במכונית מטפס לאט בכביש המתעקל מהכניסה המערבית של זכרון יעקב, לאט לאט אני נחשף לנוף שנפרס במישור החוף בין ההר לים, מלבנים גדולים של בירכות הדגים ממלאים את המישור ובניהם מטעים ירוקים. בקצה צבעו הכחול של הים וגלי הים הלבנים.





כמי שמכיר היטב את ׳הילדה׳ (הילדה כבר לא ילדה אשה עצמאית ובוגרת) ידעתי היא  תבחר במקום נאה לארוחת הבוקר המשותפת, ה׳וויז׳ ניחש שאני חדש באיזור והוליך אותי לרום זכרון יעקב, מסובב אותי בין רחובות צרים ובתים יפים עד שער סגור, שלט: ׳מרכז אמנויות מלון יוקרה אלמא׳. שומר מנומס, לבוש בקפידה, פתח לי את השער ו… מהרגע הזה קפצתי לחו״ל.


את המבנה המלון אני מכיר מילדותי, מבנה מיוחד שמראהו כעין קופסאות מחוברות שנדמה כתהלוכה לבנה בראש ההר. המבנה בשנות הששים של המאה הקודמת כאתר נופש לחברי ההסתדרות, גם אבי היה בין הנופשים שהגיעו לפוש כאן ואם אני זוכר נכון אפילו ביקרתי אותו במקום. משך השנים המקום הוצע למכירה, השנים לא היטבו עם המקום ונדמה שלאחר כישלון של יזם לקחת את המקום הפך המקום ׳לפיל לבן׳ גדול בראש ההר. המקום הלך ודעך עד שהוצא שוב למכירה. המזל שיחק למקום, הגב׳ לילי אלשטיין אספה תחת כנפיה את המבנה הנטוש, בהשקעה כספית גדולה, הרבה חזון ושמונה שנות עבודת שיפוץ ושחזור שנפתח המלון לפני כשנתיים נראה שאירופה הקלאסית התקרבה לזכרון יעקב.