מקום/ זמן ערבה

שרידי הסתיו כבר עברו, כמה שיטפונות ראשונים הזרימו מים רבים בערוצי הערבה, רודפי השיטפונות כבר מכין את תיק הקפה והגזייה, אבל יש עוד משהו בערבה חוץ משיטפונות. חופן עגבניות טעימות לא בא לכם?


לטסים לאילת מעל מרחבי הערבה מתגלה מחלון המטוס מראה שאינו קרוב בצבעיו למראה מדברי. דרומה מים המלח, לאורך הערבה נגלים שטחים ירוקים של גידולים חקלאיים, לצידם מטעי דקלים חסונים, בהמשך, שרוולי ניילון גדולים של חממות בהם כלואים פיתוחים חכמים של חקלאות. הירוק מקשט את שממת המדבר ודוחק את המדבר מערבה אל הר הנגב. ישראל, הצליחה בליבו הלוהט של המדבר לייצר חקלאות מתקדמת, הגשם בערבה בממוצע שנתי של 35 מ"מ בשנה של גשם, כמעט יובש. 120אבל למרות היובש המתיישבים מייצאים מכאן 50-60 אחוז מהייצוא החקלאי של המדינה. מחלון המטוס אפשר להבחין איך נכבש המדבר והפך לירוק בזכות שכל, עבודה קשה, והמקום הצחיח הפך להיות מקור פרנסה המכבדת את בעליה.



בעונה החורף המדבר מתעורר, פותח ערוציו למטייל. השיטפונות ממלאים חלק מהגבים בנחלים, פה ושם כבר רואים פריחה זהירה של המדבר, אתרי הטיולים, הצימרים והמסעדות מנערים את אבק הקיץ, התושבים הגאים חושפים את החקלאות המפותחת למטיילים. מדריכי הטיולים בעין יהב מלווים את המטיילים בסיורים חקלאיים ותצפיות על איזור. הסיור מתחיל במטעי תמרי המג'ול, עצי ענק המקושטים ברעמה שובבה של כפות תמר. חלק מהחוטרים הגיע לכאן לפני שנים בהברחה נועזת מאירן רגע לפני האיטולות החשוכות תפסו את השלטון. עצי התמר באזור הערבה מקדימים בהבשלת הפרי המתוק. שהעצים מגיעים לגובה בו המיכון החלקאי לא מאפשר את הקטיף בגלל הגבוה מעתיקים את העצים למקום בו התמר הגאה הופך לעץ נוי בכניסה לגני אירועים, או בגנים ציבוריים, רבים מעצי התמר המקשטים את שדה התעופה בלוד הגיעו מכאן.


תנאי המחיה של המקום המרוחק, החום הביאו את המתיישבים הראשונים להגברת המאמץ, למצוא פתרונות יצירתיים לקרקע המלחה, אחת השיטות הייתה להציף במים כדי להוציא את המלח מהאדמה, אחר פותחה שיטה, להוסיף ציפוי חול של 60 ס"מ כדי לאפשר מצע לגידולים. הפיתוחים הלכו והשתכללו, ואחרי שנים של ניסיון וידע החקלאים מגדלים פלפלים אורגניים בכל הצבעים, בטעמים נהדרים וחיי מדף ארוכים, רובם מיוצאים מכאן לארצות אירופה, אמריקה ועוד. 40 סוגי עגבניות נשלחים מכאן לשוק המקומי, העגבניות האדומות מגלות אחריות ציונית ובכל שנה עומדות על שלושה מחזורי גידול.


כדי לראות את כל היופי החקלאי מלמעלה מטפסים לנקודת התצפית, חופירה, בגובה של 63 מ', מכאן רואים את נחל ערבה, צידו השני של הגבול ועל הגידולים החקלאיים, את שורות שורות של צמח ה'אלוורה', מעליו הבשרניים היא חולבים נוזל ומכינים תכשירי קוסמטיקה שמכילים את האלוורה הטבעית.




נחל ערבה. רחב מאוד, משני צדדיו מתנשאים מצוקי חוואר רכים, במרכז הנחל עובר הגבול הבינלאומי בין ישראל לירדן. כ-10 מליון קוב מי גשמים שוצפים בערוצו מהשיטפונות בהר הנגב ובערבה, פרנסי המקום ואנשי המים השכילו לתפוס את מי השיטפונות בטרם ימצאו את דרכם למלחת ים המלח. לצד האפיק הנחל חמישה מאגרים גדולים, המים נלכדים על ידי סכרים התופסים את שולי השיטפון, וממלאים את המאגרים במי השיטפונות. את המים מערבבים עם מי הקידוחים המליחים שטובים לצרכי החקלאות. (מסלולי טיול לאורך המאגרים אפשר להוריד באתר קק"ל באינטרנט).


תחנת יאיר. הכל למעשה מתחיל מכאן, תחנת המחקר יאיר, בחצבה, מפתחת זנים חדשים, פלפלים עגבניות, מלונים, תבלינים אורגניים פרחים ועוד. 460 משקים שתחנת המחקר מלווה אותם שנים רבות בפיתוח חקלאי. בשנת 1950 הוקמה התחנה הראשונה בסמוך למקום של עין יהב. לצידו הוקם בסיס נחל, בשנת 1967 הוקם הישוב האזרחי על ידי בני משקים ומושבים. כיום מו"פ ערבה אחד הנקודות המרתקות לטיול. המטייל נכנס לחדר ובו הוא לומד במצגת את כל ההתפתחות החקלאית באזור, ואחר סיור בחלק מהחממות. החלק היפה ביותר של הסיור בבריכות דגי הנוי הגדולות. ישראל, והערבה בעיקר, הפכה למעצמה גידול דגי נוי, במים מתוקים ומליחים, לאורך הערבה פזורים מגדלים רבים שיונקים את הידע מתחנת יאיר. דגי הנוי של ישראל הפכו לשם בעולם בגלל החוסן של הדגים.


הרשמו ואעדכן אתכם על טיולים
  • White Facebook Icon
על עצמי

עיתונאי עצמאי, כותב על מסלולי טיול, מבחני רכב כבד ושטח. באתר למטייל מסלולי שטח, פינות לקפה. תערוכת קבע של ציורים ואיורים. מאייר ומצלם כותב ספרי טיולים וילדים. לכל הכתבות מתלווים תצלומים של הכותב.