טיול עירוני/ נחמה של התימנים

ראשון לציון. למרגלות בית הכנסת הגדול, רחוב קטן ונסתר ושמו נחמה. מאחורי שמו מסתתר סיפור של אישה מיוחדת ותחילת הגעתם של התימנים לראשון לציון


מה מזכיר לכם השם... פוחצ'בסקי? חיפוש מהיר בשרידי הזיכרון שולח אל אחד ממערכוני הגשש החיוור. במערכון האהוב של חברי הלהקה, מגיע בן-הדוד מפתח-תקוה, מוגדר "כולו עליזות", לטיפול אצל מטפל הזוי כדי להוציא ממנו את העליזות. שם משפחתו של בן-הדוד באותו מערכון כמובן... פוחצ'בסקי. עיין קצר באנציקלופדיה האינטרנטית, ויקיפדיה, מגלה שיש כמה שנשאו ונושאים בגאווה את השם פוחצ'בסקי. אחת מהן הייתה הגב' נחמה פוחצ'בסקי ז"ל. על-פי התמונות העתיקות נראית הגברת אישה נאה, שערה אסוף על עורפה ככדור גדול, כדרך אופנת המאה הקודמת. הגב' פוחצ'בסקי הייתה מחלוצות המושבה ראשון לציון; עיתונאית, סופרת, אבל עיקר גאוותה על היותה איכרה, עובדת אדמה.



היא נולדה בשנת 1869 בבריסק שברוסיה ונישאה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי, מי שהיה מפעילי חיבת ציון ואחד ממדריכי החקלאות ששלח הברון רוטשילד לעזרת המושבה ראשון לציון. ביתה היה הבית השני שנבנה בראשון לציון. נחמה, עבדה במשק החקלאי ובכרם של המושבה. היא פעלה רבות למען זכויות הנשים, הקימה את האגודה הראשונה בארץ לשיווין זכויות לנשים. היא נבחרה לעמוד בראש ועד המושבה אך ויתרה על התפקיד לטובת גבר. זכויות רבות עמדו לנחמה, אחת מהן קליטה העולים החדשים שהגיעו מתימן בשנת 1909. היא למדה את מנהגיהם, טיפלה בהם ולימדה אותם את השפה העברית.


במרכז ראשון לציון, למרגלות בית הכנסת הגדול, יורדות מדרגות לרחוב קטן, זהו רחוב נחמה. שם הרחוב מנציח את זכרה של נחמה פוחצ'בסקי. רחוב קטן וצדדי זה הוא מקום מגוריהם של העולים הראשונים מתימן שהגיעו לארץ, התגוררו במרתף של בית העם ובחצרות בתי איכרי המושבה. זמן קצר אחר-כך, הוקצו להם שני דונמים בסמוך לבית הכנסת. שבע המשפחות הגדולות השתכנו בשלושה צריפים. במשך הזמן התווספו עוד ועוד צריפים של משפחות תימניות אחרות שהגיעו למושבה.




כיום, רחוב נחמה הוא רחוב קטן במרכז העיר, שחלקו המערבי מסתיים במדרגות המטפסות אל בית הכנסת הגדול, אל כיכר המייסדים ואל מוזיאון העיר. קצהו האחר מסתיים בשוק העירוני ברחוב יהודה. בחלקו המערבי של הרחוב נותר צריף מגורים משופץ המוקף בחצר פורחת, תזכורות חביבה לאותם הימים שבהם גרו העולים התימנים הראשונים, בצריפים באותו הרחוב.