חיים בן כוזרי/ שייט למרגלות הר הגעש

עודכן ב: 25 מרץ 2020



כעין פתיח. כידוע, (או לא ידוע), חלק מחיי מוקדש לאהבה לים. כמאוהב אני משתדל למצות את מה שאפשר (במסגרת היכולת הפיסית והכלכלית) בים. בין השאר גם השייט ביאכטות מפרש, זה חלק מהאהבה שנדבקתי בה. לכן החלטתי בין שאר הכתבות המגוונות באתר הכנסתי בתפריט הראשי (תחת גג רכב) תחום חדש מיוחד לשייט. במקום זה ארכז את כל הכתבות של שייט שלי. אבל, לטעמי, זה לא מספיק, ביקשתי לי גם שחקן "רכש" שמשיג אותי בהגשמת חלום השייט. חיים בן כוזרי, בימים רגילים הוא איש פוג'י פילים בישראל ובימים של כיף והנאה הוא שייט, סקיפר מאוהב בים שמנהל יומני מסע מדויקים ומסודרים וגם צלם מוכשר, בקיצור איש כלבבי. בקשתי מחיים שיתכנס לאתר שלי, נעלה את פלאי מסעותיו ביאכטות, (בדרך כלל ספינות שכורות מסוג קטמרן) במקומות שונים בעולם.


אני מקווה שתהנו מהחידוש, גם אותם אלה שלא בדיוק מתחברים לים, דרך יומני המסע שלו אתם יכולים להגיע בעזרת המילים והתמונות כמעט לשייט מבלי לקום מהמחשב. דרך הכתבה והתצלומים תכירו גם מקומות מיוחדים שטכנית קשה להגיע לשם עם אוטו. האתר שלנו מאמץ בחיבוק ימי (וקשר הצלה) את חיים בן כוזרי, את הכתבות ואת הצילומים. (צילומים: חיים בן כוזרי)




ועכשיו יומן המסע של חיים ...


דמיינו, אתם עוגנים במפרצון חביב באיים האיאוליים, קבוצה של איים וולקניים מצפון לסיציליה. היאכטה שלכם מתנדנדת קלות בגלי הים הרכים, הים נוח ורוח קלה מסובבות את היאכטה העוגנת. אנו ממש רגע לפני ארוחת הערב על הסיפון, ריחות משכרים עולים מהמטבח, כולם כבר מקולחים, שזופים ובעיקר רעבים. זהו אחד הימים האחרונים לשייט, אנו מתכוננים לארוחה טובה אחרי יום מרתק. ברגעים אלה השמש האדימה את השמיים, כבר הודלקו האורות על היאכטה שלנו, גם יאכטות שכנות הדליקו אורות, על גלי הים זורמת אלינו מוסיקה איטלקית עליזה מיאכטה רחוקה. שלווה קסומה. מישהו קורא לכולם להתכנס לארוחת הערב. הסקיפר, (זה אני), נושא נאום חגיגי, כעין סיום/ סיכום של השייט שלנו. בחוץ כבר חשיכה, ההרים מסביב נדמים למגזרות נייר שחורות. בקבוק השמפניה המצונן היטב בידי, אני נאבק עם הפקק התוחם את הבקבוק. ברגע שהפקק של שמפניה עף בבום חזק, התווסף לרחש השמפניה המבעבעת קול רעם חזק. כולנו מיהרנו נדחקנו אל הסיפון, השמפניה בידי ואנו מתבוננים על אחד מהרים הרחוקים, שם נראית אש אדירה, התפרצות להבות שעולות מראש ההר לשמיים. זו עוד אחת מהתפרצויות הוולקניות. עמדנו דוממים מול היופי מבטים איך השמים השחורים מוארים באש גדולה. עד שמישהו אמר: &