מקום/ פתוח לכל הדתות

בכנסייה ביפו בדרך כלל שוררת אפלולית צוננת. בחג המולד נעטפת הכנסייה בזוהר, מנורת זהב ענקית תלויה בכבל ארוך מהתקרה ועשרות נרות משחקות באש. בחמימות הזמנית הזו, של ערב חג המולד, עמדו כמה עשרות אשה ואיש, פניהם לצלוב ואוזנם כרויה לתפילה. הכומר נשא תפילה וקולו התנפץ אל פסלי הקדושים. מעומק הנסתר של הכנסייה עלה דואט עדין של שתי נשים, שירתן הענוגה מילאה את חלל הכנסייה, הצלילים ריחפו על הקירות, טיפסו לכיפה העגולה והרעידו את הנרות הרבים. בפינה עמד עץ האשוח לבוש בנורות צבעוניות מהבהבות. לקולן של הנשים הצטרפה מקהלה, חבריה לבושים בלבן שירתם כשירת המלאכים רגועה עולה ויורדת. לרגע עמדה דממה וקולו הבודד של הכומר נישא, קהל המתפללים המהם ב"אמן" חרישי וקולה הרך של המקהלה התחזק.

לפני כמה שנים הזדנבתי אחרי קהל מאמינים באחת הכנסיות ביפו, קור של ערב דצמבר נשאר מחוץ לכנסייה המוארת. בכנסייה חמים, קהל המתפללים עובדים זרים, מדברים בבליל של שפות. נרות רבים דלקו, ריח הדונג התערבב בריח נפטלין של בגדי המקהלה. על הבמה עמד כומר לבוש גלימה וצעיפו החגיגי תלוי על צווארו, שולח זהרורי זהב נוצצים. הרגשתי כאחד המרגלים מסיפורי התנ"ך, להתענג על צלילי מיסת חג המולד. מי שעמד לידי הבחין שאיני שייך למסדר נוצרי, שלח אלי חיוך מלא חסד וגם טבול ברחמים. בשנים האחרונות הישראלים גילו את מיסת היפות של חג המולד, הישראלים חלילה לא ממירים את דתם אלא חובבי שירת מקהלות במוסיקה וואקלית כנסייתית, בתוך התפאורה היפה של הכנסיות המוארות והמקושטות. לפני שבוע סיימנו, (אנו היהודים), את הדלקת הנר השמיני בחנוכה. בקצה שבוע זה חוגגים המוסלמים את חג הקורבן. הנוצרים סוגרים את החודש החגיגי במיסת חג המולד, חלקם בלילה שבין ה-24 25-. הפעם, את מדור "שוטטות", יוצא לטייל בעקבות הצלילים וסיפורו של ישו הנוצרי בין נצרת, עיר ילדותו ועד לסימטאות העיר העתיקה בה נשא את צלב העץ הכבד עד מותו. וגם לשמוע את דינדון פעמוני חג המולד.

המלאך גבריאל מבקר בנצרת

ישו, (ישוע), בן למשפחה יהודית מהעיר נצרת (מכאן נגזר ישו הנוצרי), לידתו התרחשה בבית לחם, כנראה במאה ה-4 לפנה"ס. שם, באבוס קטן נולד לאמו מרים. לימים נבנתה שם כנסייה גדולה הנקראת "כנסיית המולד". את נערותו בילה בנצרת, אז כפר קטן ושולי בגליל. בנצרת, עיר קדושה לנוצרים, נבנו כנסיות בנקודות חשובות בחייו של ישו. לקראת החג הן שטופות באור נרות, עצי אשוח וקישוטים. הגדולה והחשובה "כנסיית הבשורה". על פי המסורת המלאך גבריאל הופיעה בביתה של מרים ובישר לה שהיא תלד את 'ישו המשיח'. אחת מהכנסיות החשובות לעולם הנוצרי, על פי המסורת זה המקום בו נמצא ביתה של מרים, אמו של ישו, שם התייצב המלאך גבריאל ובישר לה: "… אל תראי מרים, כי כי מצאת חן בעיני האלוהים, והנך הרה וילדת בן וקראת שמו יושע …". העומדים במפלס העליון, בתוך הכנסייה הגדולה, רואים את המפלס התחתון, שם על פי המסורת ביתה של מרים. מבקרים רבים מגיעים לכנסיית הבשורה במשך כל השנה לקראת החג מתקיימות מיסות לחג והכנסייה מקושטת. הקאתוליים מחזיקים בכנסייה, כיפתה הגדולה, המוכספת, בולטת הנוף של עיר העתיקה של נצרת. בחג מתקיימת תהלוכת חג המולד המסתיימת בכנסייה.

כנסיית יוסף – נמצאת לא רחוק מכנסיית הבשורה, נקראת בשם בן זוגה של מרים, הכנסייה נמצאת במקום המשוער בו היתה הנגריה של יוסף.

כנסיית ישו הנער -בנויה בראש ההר וממנה תצפית מרהיבה על העיר העתיקה, שייכת לזרם הנזירים הסלאזינאנים מאיטליה. כנסייה חדשה יחסית מעוצבת נקי למדי לצידה בית ספר נוצרי.

כנסיית בית הכנסת – נמצאת בשוק של נצרת העתיקה, מוחזקת על ידי היוונים הקאתולים. על פי המסורת כאן היה בית הכנסת בימים קדומים. פה משערים החוקרים למד ישו הנוצרי בנעוריו, ופה גם היתה ההופעה הראשונה שלו ובו סיפר למתפללים שהוא המשיח. המתפללים זעמו מאוד "… וימלאו כולם חימה בבית הכנסת, בשמעם את אלה ויקומו ויציאוהו אל מחוץ לעיר…" וישו הנוצרי נמלט אל הר הקפיצה, מדרום לנצרת. הכנסיה יפה בנויה מאבני כורכר המסודרות בקשת גדולה. כדי לראות את כנסיית בית הכנסת מבפנים צריך לפנות לכומר בכנסייה היוונית, הסמוכה ולבקש שיפתח לכם את המקום.

כנסיית מרים של הפחד – אחת הגבעות המקיפות את העיר וצופה אל העיר העתיקה. נמצאת על גבעה שנקראת הר הפחד. על פי המסורת כאן עמדה מרים, אמו, ראתה את ישו בורח מהמתפללים אל הר הקפיצה ונתקפה בפחד. המקום גם נקרא "גבירתו של הפחד". כיום יש שם כנסייה נטושה.

הר הקפיצה – הוא הר קדומים, מתנשא לגובה 379 מ', אחת מתצפיות הנוף היפות ביותר באיזור. מהר התלול נשקף נוף מרהיב של עמק יזרעאל ובקעת כסולות. כביש שחור חוצה את העמק ונמתח עד עפולה, לצידו רואים את הישוב הערבי איכסל, תל עדשים, מזרע ועוד ישובים. מכאן רואים את הר תבור הקשור גם הוא למסורת הנוצרית, הנוצרים מזהים אותו כהר הגבוה, מקום בו עבר ישו "השתנות" ודיבר עם אבינו משה והנביא אליהו. על ההר נמצאת כנסייה גדולה ומרשימה שנבנתה בשנת .1919 כנסייה יפה שכדאי לבקר בה.

הצלוב מירושלים

. הנציב הרומאי פונטיוס פילאטוס שפט את ישו ודן אותו לצליבה. דרכו מלאת היסורים עוברת ב'ויה דולורוזה' (דרך היסורים). ישו נושא על גבו צלב ענק, ולאורך המסלול 14 נקודות בהם עצר. הרחוב ונקודות העצירה מושכים צליינים רבים. בכל תחנה עוצרים להתפלל. כקילומטר בלב העיר העתיקה בירושלים. המסורת מספרת על קבר חצוב, עליו הוקמה לימים 'כנסיית הקבר'. כנסיית הקבר מקודשת לכל הזרמים בנצרות, כל זרם קיבל חלק ממנה, ועל חלק זה הזרמים השונים הנזירים בקנאות, לעיתים המפגש מסתיים באלימות, בכנסייה קפלות ואולמות השייכים לזרמים השונים. אף אחד מבין הנזירים אינו מעז לחדור למקומו של השני. צליינים ותיירים רבים ממלאים את המקום בכל השנה ולקראת חג המולד מתקיימות מיסות של הזרמים השונים. מי שאחראי על פתיחת השערים מדי בוקר, דווקא מוסלמי.

העלייה לשמיים

מדי יום, בשעה חמש בדיוק, עולה נציג משפחת נוסייאבה ופתח את השערים הנעולים של כנסיית הקבר. הנזירים היושבים בתוך הכנסייה נושמים לרווחה, חופש ואוויר עד תשע בערב, שעה בה ננעלים שערי הכנסייה. המפתח נמסר למשמרת לבן משפחת ג'ודה. טקס רב רושם מתקיים מדי יום שנים רבות. כנסיית הקבר תופסת חלק גדול ברובע הנוצרי, על פי רוב הזרמים בנצרות כאן נצלב ישו, כאן נקבר, ומכאן הכל על פי המסורת קם לתחייה. בכנסיית מחזיקים נציגים של שלוש עדות: האורתודקסים, הקתוליים והארמנים, גם לסורים והקופטים יש חלק ונחלה קטנה בכנסייה, האתיופים נשלחו לשולי הכנסייה והכניסה אליהם דרך רחוב 'בית הבד', למנזר דיר א-סולטן, שם המגורים של הנציגים האתיופיים, גרים בבקתות טיט. כנסייה הקבר מדהימה בגודלה, בפנים, אור חיוור וריח של קטורת וחלב נרות. המסורת מראה את מקום קבורתו בעיר העתיקה. אבן עתיקה בכנסיה לכנסיית הקבר זוכה לנשיקות ותפילה חרישית של המאמינים. העץ ממנו נבנה הצלב הובא מעמק המצלבה בירושלים. שם הוקמה כנסייה גדולה של היוונים.