


(הערה לקורא: מבטיחים גשמים עזים החל משבת ועד יום שני, אולי אם יקרה נס ויולד לנו אגם חדש. אם אמנם זה יקרה זאת כתבה מקדימה. נקווה)
מטייל תמים, שאינו בקי במסתרי היער והסביבה, פוסע אל צללי עצי האורן ליער לח"י (יער משמר איילון). התמים הולך צפונה ביער, ובקצה החורש מגלה … אגם ענק. בתהליך של 'חדוות הגילוי' שעובר המטייל הנסער, מצלצל התמים שלנו לקרובים ורחוקים לספר להם על האגם שנולד. אחד המקורבים, שקצת מכיר, מסביר לו שבעונה גשומה נולד אגם גדול, אך הוא לאט לאט גווע. אבל הידיעה לא גורמת לתמים שלנו לסגת, הוא מצטלם עם האגם בכל פוזה אפשרית, ושולח לכל מכריו. אלה שמזדרזים מספיקים לראות את האגם, העצלים שמגיעים במרחק של זמן לומדים … שאין אגם. הם נשבעים שבחיים לא יאמינו למטייל התמים שלנו.
ובכן, יער לח"י מסתיר סוד "גדול" שנמצא בחלקו הצפוני, בימי החורף שגשמים רבים יורדים בהרי ירושלים ויהודה חלקם נאספים את מי הנחלים איילון ונחשון לעמק יפה שתחום בסכר ענק. זהו מאגר איילון שהוקם כאן בשנת 1955, נפח המאגר 7 מיליון מ"ק, השנה האגם לא הגיע לשיאו וגם לא לשיא של שנה שעברה. במרכזו חצי אי שנותן מראה פסטורלי לאגם. מדי שנה, מי שמכיר את המקום מגיע אחרי תקופת גשמים טובה לראות את האגם במלוא יופיו, מי הגשמים שנאספו מחזיקים כחודש חודשיים. רוב המטיילים מסתפקים בתצפית משוליו הצפוניים של יער לח"י ורואים איך האגם משתלב בנוף היפה מסביב. הנמרצים יורדים ברגל אל הסכר.
איך מגיעים: שתי כניסות ליער לח"י, האחת ממזרח למשמר איילון (על כביש 424), נכנסים לפי שילוט ומיד פונים ימינה ונוסעים בדרך עפר מזרחה, מקביל לכביש כ-500 מ' ובצומת פונים שמאלה. פונים שמאלה (צפונה), עד קצה היער ולרדת ברגל מעט לתצפית על האגם. לבאים ממזרח, על כביש 424, אחרי העליות לפני הכיכר פניה צפונה לשביל כורכר עד קצה היער.
בסביבה 1: אנדרטת לח"י שמנציחה את זכרם של חללי מחתרת לח"י, מבנה מרשים שבקצה שני עצי זית עתיקים ורחבה מטופחת מובילה אל האנדרטה. ממול, בחורש משחקים לילדים. בחלק המערבי של היער. בחלק המזרחי של היער "אנדרטת הבריגדה" לזכרם של המתנדבים היהודים לצבא הבריטי.
בסביבה 2: שביל יורד לסכר בין משוכות צבר ובוסתנים, מסלול הליכה נחמד שלצידו מתחילה פריחה.