"יקירתי, ככל שמתקרבים למציאות הדברים פחות מפחידים. אני ברכבת ועובר את הנסיעה בסדר. החברים היו בשעת הפרידה והבטיחו לי לדאוג לך. הכל ילך בדרך הטובה ביותר, בעולם הטוב ביותר בין העולמות. להתראות בקרוב, אני מקווה. אני לא אכתוב לך יותר עד חג המולד. ברכותי ליום הולדתך ב-25 בספטמבר. נשיקות לך יקרתי א… שלך
(25 באוגוסט 1942)
גלויה אחרונה שנשלחה על ידי האדריכל אלכסנדר לוי לרעייתו נדיה. זו היתה הגלויה האחרונה שהועברה אליה, באותה עת היה בדרכו למשרפות באושוויץ. לקראת יום הזיכרון, לשואה ולגבורה, בחרנו, להתמקד בדמות אחת, מתוך ששת המיליונים שנרצחו במחנות, דמותו של אדריכל מוכשר, אך חסר מזל. בוני תל אביב חייבים לו חוב גדול, הוא היה אחד מאבני הבניין של תל אביב 'העיר לבנה'. אלכסנדר לוי, אדריכל, הגיע לארץ בשנת 1920, יתכן ושמו היה נשכח, אלמלא בנה את הבנין המיוחד הנמצא, ברחוב מונטפיורי פינת נחמני, בית הפגודה. וכך באחד מימי אפריל הצונננים, מצאתי את עצמי עומד הגינה הקטנה מול בית הפגודה, ממתין למדריכת הטיולים שתלווה אותי בין הבתים והסיפורים על אלכסנדר לוי, שולה וידריך. מספרת, חוקרת תולדות תל אביב. את הסיור מבססת שולה, על פי מחקר שערכה ד"ר עדינה מאיר – מריל, על אלכסנדר לוי מתכנן בית הפגודה.
לוי, נולד בברלין, דצמבר 1883, אביו היה תעשיין טקסטיל מצליח, לוי הצעיר השלים את השכלתו בלימודי אדריכלות, עבד כמתכנן ראשי במשרד ידוע בברלין. במשך כל אותו הזמן, ניהל התכתבות ענפה עם המוסדות הציונים, מתוך כוונה להיקלט בארץ כאדריכל, שלח תוכניות, הציע רעינות מתקדמים לראשי הישוב, הצעותיו נדחו. קריאת ספרו של הרצל, 'אלטנוילנד', הקסימו את לוי, בדמיונו ראה את עצמו מבין בוני הארץ. לוי יצא בקריאה להשאיר את סגנון הבנייה המאופק, הקלאסי באירופה, בארץ, הוא הציע להתחבר עם סגנון בניה האוריינטלי, עם ההצהרה החריגה הזו, עלה לארץ בשנת 1920. מלון 'בלה ויסטיה', סמוך למסגד חסן בק, על שפת הים בתל אביב, תחנתו הראשונה. שם פתח משרד אדריכלים, נגריה ומסגרייה והיה מוכן, בחברת פועליו לבנות את הארץ. אלכסנדר לוי לקח על עצמו העבודה, משלב התכנון ועד הקמת המבנה.
המבנים שתכנן לוי בסגנון אקלקטי (פירושו: לקטנות, איסוף מסגנונות שונים, מיזוגן לאחדות חדשה), סגנון קישוטי. בתיו הזכירו ארמונות במקומות במזרח, קשתות מחודדים, מעקות משוננים, תוספות קישוט חיצוני ועוד. אחד מהבתים הבולטים בתל אביב, נמצא במפגש הרחובות, נחמני ומונטיפיורי, בשכונה החדשה שנבנתה, והיא לב תל אביב. הבית תוכנן עבור מוריס בלוך, בעלים של בנק אמריקה-פלשתינה, כינויו, בית הפגודה, מבנה מפואר, חריג בנוף התל אביבי, שלוש קומות למגורים, עם תוספת מיוחדת, בקומה העליונה, קומת מרפסות בקומה הרביעית. החזית משתרעת על מפגש הרחובות, הולכת ומתרחבת עם הרחובות ונפתחת לצורת האות אנגלית V, שילוב של מבנה מגורים, גינה קסומה וניצול נכון של המרחב. כיום נקנה הבנין, שופץ בדייקנות על ידי הדייר החדש, והפך להיות אתר עליה לרגל בליבה של תל אביב.
הבית נמצא בכיכר מגן דוד, בתל אביב. תכננו של אלכסנדר לוי מוסתר העטיפת המבנה שתכנן אדריכל אחר, במקור המבנה דומה יותר למבצר, בקומה התחתונה שכן בית הקפה המפורסם של 'מרדכי איזביצקי' וסופרים, משוררים ופעילי ההסתדרות נהגו לשבת בו וחלקו העליון נראה כעמדות אבן קישוטיות שהעניקו לבית מראה מיוחד. הבית עבר שינוי ושיפוץ על ידי אדריכל אחר ואחת מהיצירות היפות של לוי נעלמה במעטפת של לבנים ובטון.
הבית נבנה בשנת ,1924 שלוש קומות, הפעם דווקא בסגנון אירופאי מאופק. על הקירות מופיעים פסליים של סמלים, בהם רימונים. קורות התמך של המרפסות מעוצבות בסגנון מיוחד. הבנין מנצל את השטח, הולך ומתרחב מקו החזית. המבנה מזכיר השפעות צרפתיות ובתי אחוזה אנגליים.
נבנה בשנת 1924, בית דו קומתי, מורכב משני בניינים צמודים, כאן היה גם המשרד שלו תקופה מסויימת. אלכסנדר שלח להוריו בברלין תמונה של אתר העבודה, על גבי התמונה סימן היכן חדר מגוריו, היכן משרדו ומסביר להם על שיירת הגמלים שנראית באופק שנשאה זיפזיף מול ביתו.
נבנה בשנת 1922, וילה עירונית, סגנון אירופאי חף מכל איזכור מזרחי. בקומה העליונה, מרפסת אלפטית, במרכז החזית הסימטרית, ומרפסת מוקפת במעקה. עמודים מסוגננים בקומת הקרקע. במשך שנים היה במקום מכון רנטגן, ששירת את הרופאים שגרו ברחוב ביאליק.
נבנה בשנת 1924 בסגנון ניאו קלאסי, ששאב את השארתו, מבית האדמירליות בגנואה. בכניסה עמודים יוונים, על הכרכוב עיטור מסוגנן מתקופת הרנסנס, במעקות למשל השפעה של ארט נובו. אוסף אקלקטי בבנין המיוחד. במשך שנים הופעל בקומה התחתונה בר פופולרי, מרתף ראשון. היום המבנה סגור לצרכי שיפוץ. אלה, חלק קטן מהבתים שתכנן אלכסנדר לוי. הוא עזב את הארץ בזעף, כנראה גם בחסרון כיס, בשנת 1927, שינה את שמו לאלכסנדר לי. עם עליית הנאצים לשלטון, עזב את ברלין בדרכו לפאריס. אלכסנדר לוי, נשלח לאוושיץ ב-,28.8.1942 ונרצח במחנות. אדריכל מוכשר שחוסר מזל ליווה את חייו.
בעקבות סיור שעורכת חוקרת היסטוריה של תל אביב הסופרת שולה וידריך.