בלוג/ הזבל כובש אותנו

זול וקל יותר לשפוך את הזבל ברשות הרבים. את העבריין קשה לתפוס. רעיון קטן איך לגרום להבאת הפסולת למקום מסודר, יחסוך למדינה כסף רב

בימי החורף השדות אחרי הגשם מגדלים פלומה ירוקה עדינה של פריחה. פרחי החורף, רקפות ירימו ראש, וכלניות ימלאו משטחים. נרקיסים כבר יקשטו בכתר צהוב וכל פיסה אדמה בעיר ובכפר יתמלאו חיים ויהפכו את המקום לשטיח ירוק, נעים לעין וטוב לבריאות. אבל מה מסתתר מתחת לצמחיית החורף היפה – לכלוך או במילה קצת יותר גסה זבל.

בחורף השטיח הירוק של צמחיית החורף מסתיר תחתיו ערימות של זבל, הרבה זבל. לא זבל שטוב לחקלאות אלא פסולת בנין ששופכים עבריינים. אותם עבריינים נוסעים לשדה נטוש, תוך שניות שופכים את הפסולת, נעלמים, נמוגים, מי ראה? מי שמע? ואם כן, למי אכפת.

ובכן עבריינים יקרים תדעו, יש חוק מחמיר מאוד, מטיל קנסות כבדים על המשליך פסולת ברשות הרבים קנס גבוה, 5000 שקל 10,000 שקל ועוד סכומים וקנסות נכבדים. בצידי השטחים הפתוחים ניצבים שלטים, חלודים ועקומים שמסבירים לכם שאם תזרקו לכאן פסולת תשלמו קנס גבוה. אבל אין מה לדאוג, גובה הקנס נשאר בשלטים, אין מי שיאכוף את הקנס. כמויות של זבל שנשפך בשטחים היפים בארץ, צאו לרום הכרמל, בפאתי ראשון לציון, לכיוון כפר חב"ד ולכיוון נס ציונה, סביב רחובות, בהרי ירושלים וגם למדבר יהודה והנגב הגיעו עברייני הזבל. בצידי שבילים מתרוממים גבעות פסולת בנין שלאט לאט הופכת להר ואולי בבוא היום יכשירו אותה כאתר טיולים, כמו את אתר חיריה.

במדינות בעולם המערבי הבינו, קשה להילחם בתופעת המכוערת, צריך לתת סוכרייה למי שמביא לפינוי את פסולת הבניין למקום מוסדר, מדינות אחדות באירופה ארגנו מקום מסודר לשפיכת הפסולת, אתרים אליהם נכנס הרכב, נשקל שופך את הפסולת, נשקל שוב ביציאה ומקבל את הסכום שנקבע עבור כל טון פסולת. האזרחים באותן מדינות הבינו שכדאי להם להביא את הפסולת למקום מסודר וגם לקבל תשלום. במדינתנו המצב הפוך, אזרח ישר המחליט לנהוג כשורה ומשנע את הפסולת למקומות מסודר, משלם מחיר יקר של הובלה, מחיר הטמנת פסולת לפי טונה. מהר מאוד מגלה אזרחנו הטוב שהוא פראייר, אחרים עושים דין לעצמם ושופכים היכן שרוצים. ומהר מאוד הוא מבין שבהרבה יותר זול וקל להיפטר מהפסולת בטבע. כידוע הטבע סובל הכל (בינתיים).

כיום כבר מצאו שימושים לפסולת הבניין. ביפו, באתר עג'מי, על חוף הים, היתה המזבלה הגדולה ביותר של גוש דן, קירות זבל שהתרוממו למצוק, על החוף בגובה של 15 מטר, אפילו גלי הים לא יכלו לו. עירית תל אביב יפו החליטה לפנות את כל הזבל. בעזרת מכונות ענק גרסו את הפסולת לאבקה, וזו נמכרה בתור מצע לכבישים. ואתר הפסולת הענק הפך להיות גן פורח לטובת התושבים. אם אנו רוצים להציל את הטבע כדאי שהמדינה תשלם עבור פינוי הפסולת ולא הפוך.