זה קרה לפני כמה שנים. הם עצרו בצד הדרך, הוא יצא לצלם את המראה היפה של השמש השוקעת, באותו רגע השמש קרעה את מסך העננים הכבד ונראתה ככדור אש הפולח את העננים הכבדים מעט מעל האופק, מצד אחד עד כמעט לצד השני נדמה כאילו לקראת חציה של כל השמיים התעייפה ועצרה את כדור האש. רגע לפני הוא נהג והיא לצידו, היא הראתה לו את המראה המיוחד של השקיעה, הוא האט, ירד לשוליים, עד כמה שאפשר רחוק מהכביש הדליק אורות מהבהבים הזדרז להוציא את המצלמה הקטנה שתמיד איתו. ירד במהירות מהרכב, התייצב במרחק קטן ממכוניתו, המתין שנייה, הכניס את התמונה לחלון הקטן ו …הנציח את הרגע. השנייה הבאה הייתה יפה יותר, לשמש נוסף אור לבן חזק כאילו השמש ממשיכה לחפור את המנהרה בעננים, עוד לחיצה וגם תמונה זו הונצחה. המתין עוד קצת, לראות אולי התמונה הבאה תהייה יפה יותר. אשתו במכונית, חסרת סבלנות, החלה לצפור, ביקשה שיזדרז וגם יתרחק מהכביש הסואן. עוד תמונה אחת עשה, מבעד לחלון המצלמה שהשמיים נעשו כהים יותר, כדור האש ממש התגלגל לקצה הפריים, התרכז בצילום דאג שיראו הרבה שמים, עתה המראה מדהים עצר את נשימתו חצי לחיצה על הכפתור ונשמע הקליק. עמד עוד שניות אחדות והתבונן על ענן חדש שהגיע לזירה מאיים לחרב את ההצגה הכי טובה בדרך.
רגע לפני שחזר למכונית עצר לידו שוטר רכוב על אופנוע. "שלום" הקדים לו ברכה השוטר והוציא מתיק הצד את פנקס הדו"חות: "אני אוכל לקבל בבקשה את רישיון הנהיגה ורישיון הרכב?" המשיך בנימוס. אחרי שקיבל את הרישיונות שאל את הנהג/ צלם: "למה אתה עוצר על השוליים? כביש מהיר, אתה יודע שזה אסור, פרט למקרה חירום". השוטר עמד בגבו אל שקיעה השמש, מאחוריו התחוללה דרמה גדולה, הענן הכבד ניסה לכסות את השמש הונס בידי כדור השמש הצהוב הזוהר ועתה הכדור פולח את השמיים כנמלט ומשאיר אחריו שובל אש צהובה. הנהג/צלם הביט אל מאחורי השוטר, מוקסם מהיופי של התמונה ואמר לשוטר: "זה מצב חירום – תסתכל", הצביע על השמש השוקעת בין העננים הכבדים. השוטר הסתובב, לרגע חשב שהנהג/ צלם לועג לו, אבל אז, ראה את התמונה היפה של השקיעה. עמד רגע ארוך, ספג את המראה, קיפל את פנקס הדו"חות, החזיר לנהג/צלם את הרישיונות ואמר לו: "באמת, זה מצב חירום, עכשיו אחרי שצילמת סע מכאן בזהירות ובפעם הבאה תעצור רק במקום שמותר". כשהוא רכוב על האופנוע, מוכן לנסיעה צעק לעבר הנהג/צלם: "תודה" ונעלם בכביש.
(פורסם בידיעות אחרונות לפני כמה שנים)