קצת באיחור ירדנו בכביש 1 לים המלח, כולם כבר הקדימו אותנו, ואנחנו רק ביקשנו שנצליח לראות משהו, קצת כתמי צבע מהפריחה המדברית, הפריחה שהבטיחו לנו שממלאת את המדרונות של הישוב אבנת, בצפון ים המלח וגולשת עד לחופי ים המוות. כמובן שלא היינו יחידים באזור הפורח, עוד מאחרים לנשף היו אתנו, כולם צעדו על השבילים בחרדה שחלילה לא לרמוס פרח אחד. הרי אנו יודעים כמה קשה לפרחים לגייס את הכוחות ורטיבות ולצאת לאוויר המדבר, הכי בולטת בצבעה החום ורוד 'חומעה ורודה' שערכה עבור המטיילים תצוגה של רצועות ארוכות יהירות בגוונים שזועקים בצהוב המדבר. כאן, במקום הנמוך התפעלנו שלמרות התנאים הקשים, חום יובש והגדרה של מדבר הצליחו הפרחים לפרוח. כדי לבדוק שלא עבדו עלינו והפריחה מתפזרת לכל אורך ים המלח המשכנו מצפון ים המלח דרומה, על כביש 90, משני צידי הכביש פריחה של קחוון הנגב וקחוון מצוי, עוקץ עקרב מדברי, חזרנו דרך ערד, וגם שם את גווני המדבר צהוב דהוי החליפ גבעות זועקות בירוק עז ונגועות בכתמים צהובים. עוד לא מאוחר גם למאחרים, עוד שבוע אולי שבועיים.