יוון/ אחרי שילכו התיירים

האי היפה סירוס אינו נהנה מכמות התיירים העצומה ששוטפת את האיים הציקלאדיים. האי ידוע כתחנת מעבר להחלפת מעבורות. הכלכלה המקומית אינה זקוקה להמוני התיירים, פרנסה מספקת יש לתושבי האי מבניית ספינות, מפעלי טקסטיל ותעשיית גננות מפותחת. עיר הבירה 'ארמופוליס' היפיפה עברה תנופת בנייה, כאן, באי סירוס אפשר לחוש את דופק החיים הנכון של יוון. והתיירים? שלא יבאו

ידעתי שזו טעות, אך לא יכולתי לעמוד מול שכבות הבשר שמסתובבות באיטיות נוטפת שומן על מתקן הצלייה. חלף רגע והבשר הוגש לי מגולגל בפיתה עם אד קל של חום כרסק עגבניות, כמה ירקות ובצל מוסיפים לו צבע וטעם. עתה כבר מאוחר לעצור, תוך שניות הייתי עסוק בלעיסה שקדנית של ה'סופלאקי'. המוכר הביט בי, והלך למתקן הגריל להכין את הפיתה הבאה.

אחרי שתי פיתות עם בשר, כוס יין נראה לי טיפוס לקתדרלה 'סנט ג'ורג' כמבצע בלתי אפשרי, יותר מ-600 מדרגות מפרידות בין רחבת בית העירייה ועד לקתדלה והמנזר. אחרי האוכל זה נראה ממש בלתי אפשרי. בחור מקומי נשבע לי שאין מראה יותר יפה מתצפית על 'ארומופליס' ו'אנו סירוס' מרפסת הכנסייה. הבחור המקומי גם התלהב מהדרך שממתינה לי, בגאווה מקומית הוא הבטיח שהדרך כל כך יפה שהוא מוכן להצטרף אלי. וכך עמדתי בכיכר היפה של העיר, אוסף כוח למאמץ. בית העירייה עומד במרכז הרחבה העצומה, זהו מבנה ניו קלאסי שתוכנן על ידי אדריכל גרמני, שונה ממבנים בשאר יוון, הבניין נטוע בלב רחבה ענקית מוקף עצי דקל זקופים ופסלים, מדרגות רחבות מטפסות לבנין, בכמה פינות ספסלים לישיבה והמון יונים. צמוד לבית העירייה בתי קפה מתחת לצמחיה העצים העבותה, גם בעונה זו הם פתוחים. מסביב מתחברים המון רחובות קטנים שמובלים לבית העירייה, או לנמל הגדול. ברחובות הקטנים מוצאים בשעות הערב שולחנות וכיסאות, האיזור הופך להיות מסעדה גדולה, עם פינות קטנות בהן מושמעת מוסיקה יוונית ומוגשים מאכלים מעולים.

האיים הציקלאדיים בימי העונה, רוב תושבי האיים עושה את החשבונות האחרונים, רווחי העונה שעוד מעט חולפת. באיים התיירותיים עוד מעט ייפרדו מעובדים הזמניים שיחזרו ליבשת. והתושבים המקומיים יכנסו לתקופת השיפוצים לקראת החורף המתקרב. באי הקטן 'סירוס' החיים נמשכים כרגיל. תושבי האי אינם זקוקים להמוני התיירים, פרנסה יש, מפעלי טקסטיל, מספנות, גידול צמחים וצרכי גננות לכל האיים בסביבה וחיי מסחר עשירים. האי היפה גם משמש כתחנת מעבר, בו מחליפים נוסעים מעבורות בדרכם המצטלבת לאיים אחרים. חלקם מתעכבים כאן לקניות. סירוס הוא האי מרכזי בשרשרת האיים הציקלאדיים. ממזרח לו האי 'קיתנוס', מדרום האי מיקונוס שהחיים בו יקרים מאוד. קצת באלכסון מדרום האי טינוס שידוע בצניעותו. מצפון בולט בצבעו הכהה האי החשאי 'גאירוס' שבו יושב הצבא ואליו אסור לספינות להתקרב. במאה ה-19 הפכה עיר הבירה של סירוס 'ארמופוליס' לנמל החשוב ביוון. מכאן ולכאן היו באות הספינות לפקוד את הנמל. אגב, שמה של העיר נלקח משמו של 'הרמס' אל המסחר. כיום כבר מעמדה השתנה, את מקומה כעיר נמל מרכזית תופסת היום העיר 'פיראוס'. כיום גרים כ-17,000 תושבים בארומופליס (בכל האי כ-26,000), בתים נאים עוטפים את הנמל הציורי הגדול. בתי 'ארמופוליס' מטפסים עד למרום הגבעה כ430- מ', בגבעה הסמוכה צמודה אליה 'אנו סירוס', העיר הציורית שבתיה והסימטאות העתיקות מטפסות עד לבית הקברות והקתדרלה. תושבים האי דתיים, כ-60 אחוז נוצרים אורתודוכסיים והשאר קתוליים. עיר הבירה נמצאת בתקופה זו בתנופה בניה, בתים בסגנון קלאסי, דווקא אירופאי, מצופים כולם בשייש מנוקד בשחור, הרחובות מרוצפים באבנים עתיקות ולצידן נפתחות חנויות פאר יפות, סמוך לכיכר העירייה רחוב השוק ובו דגים ירקות פירות גבינות. לא רחוק חנות גדולה למאפה ביתי טעים ועוגות. הנמל נשאר כשהיה מרכז חייה של העיר.

מכיכר העירייה עולה דרך המדרגות עד לקתדרלה. את רחובות המדרגות חוצים רחובות לרחוב, כך שמי שרוצה יכול לעלות גם במכונית לקתדרלה, רשת רחובות מבולבלים מובילה עד למעלה ובעזרת ניחוש תגיעו לנקודת התצפית במרפסת הכנסייה, ליד התותחים הגדולים העתיקים. במהלך הקשה של הטיפוס במדרגות אפשר לראות בשני הצדדים את הבתים הצנועים אך המטופחים והנקיים. מפעם לפעם צריך להתכופף ולעבור מתחת לכביסה שתלויה לרוחב הסימטה. אפשר לעצור בכל דקה להסתובב לאחור ולהנות מהנוף המשתנה ככול שמגביהים. עתה מראה הנמל נפרס בכל יופיו. בחלקו הרחוק רואים את האוניות הגדולות המגיעות לעגינה. בקצה אחר של הנמל, נכנסות המעבורות ויוצאות בקצף רב וגלים מהמעגן. ממש על הקו המזח הסמוך לעיר מעגן שקט של יאכטות, הן פורקות את העשירים שמחזיקים כאן בתים פרטיים, ומביאות 'סלבריטאים' מכל העולם לבלות באי חופשה קצרה.

ברחבת הכנסייה מקדם אותי משב רוח מרענן, המראה מכאן באמת מדהים, תותחי ענק עתיקים חולשים מנקדות זו על העיר, מרפסת ענקית סובבת את הקתדרלה, חלקה גם משמש גם את המנזר. בכנסייה הגדולה, ריח חריף של קטורת, שתי נזירות לבושות באפור נראות זזות באפלולית. מנורות זהב רבות משתלשלות מהתקרה ובתוכן המון נרות שמטילים צללים נעים וכבדים על הקירות. הקתדרלה נטועה עטופה בשכונת מגורים, ממנה כמה דרכים להמשיך כדי להנות ממראות הנוף מצידו השני של האי.

לחובבי החופים יש בשפע, בדרך כלל לא עמוסים. 'גאליסיס' בחוף המערבי, מפרץ יפה עם חול זך ועצים שכמע נושקים בקו המים, רצועה ארוכה של חוף, כאן גם נמצא חוף הנודיסטים הרשמי של האי. במקום זה יש בתי מלון וצרכים לתיירים. חופים אחרים שאפשר להנות בהם מהרבה ים ומעט אנשים 'פוסידוניה', 'אגאתופס', בשניהם חופים חוליים. מפרץ גדול שגם בו חול זהוב 'מגאס יאלוס' ואחרים.

מעבורות: שתי מעברות יוצאות מכאן ישרות לפיראוס (והפוך) מדי יום (כארבע שעות הפלגה), מסירוס גם לאיים בסביבה. משדה התעופה הקטן סמוך לארמפוליס יוצאת לפחות שתי טיסות ביום לאתונה. כדאי לערוך סיור באי בעזרת מדריך ואוטובוס, סירות וגם להגיע בעזרת הסיורים למקומות נידחים באי, חופים בלתי מטויליים תוכלו למצוא את המקום סמוך למעגן המעבורת.

למי שאוהב את יוון שאחרי התיירים כדאי להמתין לקצה החופש הגדול, זה מקום נפלא. בעונה התיירות כאן יותר נסבל מאשר האיים האחרים.