טיול עירוני/ ובנהריה היית?

הפעם אנו מצפינים, עד נהריה. בשנת 1934 הוקמה נהריה כמושבת עולים מגרמניה, נקנו אדמותיה על ידי חבורה מכובדת של אדונים שהחליטה להקים ישוב עברי על טהרת היוזמה הפרטית. ב-10.2.1935 שתי המשפחות הראשונות התיישבו בדרום הישוב. משך השנים הצטרפו, יקיים, רומנים, פולנים, תימנים, עירקאים ומרוקאים שמצאו את העיר הנושקת לים כבית שלהם. כיום מונה העיר כ-55,000 תושבים, ועונה לתואר המכובד בירת הגליל המערבי. שמה נלקח מנחל (נהר) הגעתון שחוצה את העיר, בחורף גשום במיוחד הנחל הרזה והצנוע הופך לנהר רחב ורחוב הגעתון הצמוד לערוץ הנחל הופך את נהריה לזמן קצר לוונציה של הגליל המערבי.

הטיול שלנו מתחיל על חוף הים בנהריה, סמוך לשפך של נחל געתון לים. מנהרה גדולה מובילות בימי הקיץ החמים לזרם דקיק של מי הגעתון שעושים את דרכם לים. הגעתון החוצה את העיר ממזרח למערב. בתחילת דרכה כבר ראו המתיישבים הראשונים (הייקים) את הפוטנציאל התיירותי וחלק מתושביה התרכזו בפיתוח ענפי התיירות. בשנות הארבעים רק שליש מתושביה עסקו בחקלאות. במלחמת השחרור הייתה נהריה מנותקת משאר חלקי הארץ, התנועה אליה נעשתה בסירות ממפרץ חיפה דרך הים. לאחר כיבוש עכו בשנת 1948, במבצע בן עמי נפרצה הדרך לנהריה ולמערב הגליל.

בשנים הראשונות תושבי נהריה נקראו "יקיים" כינוי חיבה/ גנאי שהוצמד בזמנו לעולים מגרמניה שהיו מאוד יסודיים, חסרי חוש הומור, קפדנים ונקיים. התנועה בעיר התנהלה באופניים, השפה המדוברת גרמנית ובאותם הימים נדמתה העיירה הקטנה על חוף הים התיכון לעיירה בגרמניה. גל העלייה הגדול של יהודי המזרח בשנת 1956 'שבר' האופי ה"ייקי" של הישוב ו'גוטה מורגן' התערבב עם 'סלאם עליכום'. כור ההיתוך הישראלי התחיל לייצר בנהריה את הישראלי החדש.

פנינו מערבה לטיילת ארוכה לצד הים שנמתחת דרומה לכיוון הישוב היפה שבי ציון. הטיילת המטופחת נחה בין בתי הישוב והים. כמעט לכל אורך המסלול משמאל בתי נהריה ומימין הים התכול וחופי הרחצה היפים. ככול שמדרימים החוף לצידכם מתחיל להיות פראי, פה ושם רואים דייג בודד. בקצה העיר הטיילת הופכת לדרך כורכר שצופה אל הים, הדרך ממשיכה עד ל'נחל בית העמק', בסך הכל כ-4 ק"מ הליכה. מצד שמאל כבר נראים הבתים היפים הכמעט נושקים לים של הישוב שבי ציון. שבי ציון הוקם בשנת 1938. מכאן מתפרע הטבע בחוף סלעי ומבודד. הים הגדול מסתער בגליו ראשיהם כרבולות קצף לבנות שמתרסקות על על הסלעים השחורים. הים מביא בגליו אוצרות, צדפים נדרים ביופים, רגלי סרטנים צבעוניות, קונכיות בבצורות וצבעים מדהימים, צדפות עם ריח מלוח של ים, לצערנו פסולת של בקבוקי פלסטיק. פה ושם מתגלת פיסת חוף עם חול גס בצבע אדמה, לשונות לבנות של קצף הגלים נשלחות אליהם יוצרות בהם ציור רך. מפעם לפעם אפשר לטבול את הרגליים בבריכות הזעירות שנותרו בין הסלעים, לגונות קטנות בהן כלואים יצורים ימיים זעירים. על הסלעים עומדים שחפים גדולים שמזהירים בצווחות לא להתקרב אליהם.

דרומה מחוף הרחצה על קו המים, אנדרטה לזכרם של 12 אנשי השייטת שנהרגו בשנת 1996 באסון אנסרייה בלבנון, האנדרטה הוקמה כשנה לאחר האסון, שניים עשר אבנים גדולות נשענות אחת על השניה עד שנופלות.

איך מגיעים: לנהריה; על כביש מס' 4 מחיפה ועד לעיר, לרוצים להגיע לשבי ציון, לפני נהריה פניה שמאלה, נוסעים עד הסוף למגרש חניה ליד המים. לטיילת ההולכת לנהריה, פונים ימינה. לחוף הפראי, שמאלה.